מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם יוסף קורקוס נולד לאימו ג'וליה ברנדון-רודריגס ולאביו מוזס קורקוס בשנת תרכ"ט (1868) במוגאדור במרוקו.
סבו חכם אברהם קורקוס, שעסק במסחר בינלאומי בן מוגאדור לאנגליה, התיישב בלונדון, בה שימש רב בקהילה הספרדית-פורטוגזית, ורב בית הכנסת בביס מרקס. אביו מוזס קורקוס נשאר במוגאדור, ועשה חיל במסחר.
חכם יוסף קורקוס למד תורה מפי חכם יהודה מויאל, חכם יוסף בן עטר, שסמכו אותו כמורה הוראה ורב בישראל.
בשנת תרמ"ו (1886) עבר לעיר סלמנקה בספרד, שם למד בקולג' המלכותי. בהמשך עבר ללונדון, שם המשיך את לימודי הרבנות, והוסמך גם ע"י חכם משה גסטר, רב הקהילה הספרדית-פורטוגזית בלונדון.
בשנת תר"נ (1890) חכם יוסף קורקוס עבר לעיר קינגסטון בג'מייקה, שם שימש רב העיר. בהמשך החל לשמש גם רב האי קוראסאו, בקריביים. בתקופה זו חיבר את חיבורו 'דרך האמונה', העוסק בעיקרי היהדות בדרך של שאלות ותשובות, בשפה נעימה השווה לכל נפש. כמו כן חיבר שם את חיבורו 'קיצור תולדות יהודי קוראסאו', המתבסס על עיון מעמיק במכתבים ובכתבי ארכיון שהיו ברשותו.
בשנת תרנ"ה (1895) נשא לאישה את מרת אמיליה סיסי לבית אברהמס ונולדו להם חמישה ילדים.
בשנת תרס"ז (1907) סיים את כהונתו כרב, והחל לעסוק בספנות לפרנסתו משפחתו. הוא חוזר להתגורר במוגאדור, שם נפטרה אשתו. בשנת תר"ע (1910), לאחר פטירת אשתו, חכם יוסף קורקוס עובר לניו-יורק, ובשנת תרע"א (1911) הוא נושא לאישה את מרת אנג'ליטה לבית הנריקס ונולדו להם שישה ילדים.
בשנת תרע"ח (1918) חזר לעסוק ברבנות, ושימש רב בבית הכנסת הספרדי-פורטוגזי 'שארית ישראל'. בשנת תרפ"ב (1922) עבר למונטריאול, ושימש הרב הראשי של הקהילה היהודית של מונטריאול שבקנדה. הוא נודע בקולו היפה, ובפיוטים שחיבר, בתוכם פיוטו 'קול יוסף'.
חכם יוסף משה קורקוס נפטר בניו יורק ביום ז' בשבט (1926).
חיבוריו: 'דרך האמונה'; 'תולדות יהודי קוראסאו'; 'האינקוויזיציה הספרדית'; 'האוטו דה פה במקסיקו'; ותרגום דיני שחיטה ובדיקה. חכם יוסף קורקוס השתתף גם בהכנת הסרט 'לידתה של אמריקה'.
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד שהקב"ה אינו מפלה, והכל שווים לפניו כפי צדקתם
'כי את כל מעשה, הא-להים יביא במשפט, על כל נעלם, אם טוב ואם רע' - מה עלינו ללמוד מהאמונה שהא-להים 'יביא במשפט' כל מעשה? - עלינו ללמוד מכך שכל בני האדם שווים בעיני ה', שהוא לא נושא פנים לתארים חיצוניים, ולא מפלה בין בני אדם. בין אם עשיר ובין אם עני, בין אם צעיר ובין אם זקן, כולם שווים לפניו, והוא יגמול לצדיק כצדקותו, ויעניש את הרשע כרישעתו.
חכם יוסף קורקוס, דרך האמונה, The path of faith, תרגום מאנגלית יאיר סעדון, עמ' 11, קינגסטון, תר"ע (1900) מתוך 'החכם היומי'
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד שמעולם לא ראית יהודי מסכן מתהלך ברחובות קוראסאו
בשנת אלף שבע מאות וחמש עשרה, חברי קהילת 'מקווה ישראל' בקוראסאו הקימה מוסד בשם 'חברת החסד העברית'. אוסף המכתבים העשיר אשר נותר בידינו מימים אלו, הוא עדות נאמנה לעבודת קודש שפעלה החברה הזו. ... אנשים אלה פעלו בחריצות: הם ביקרו חולים וטיפלו בהם, סיפקו כסות לערומים והביאו מתים לקבורה. מטרתם היחידה הייתה לעזור לנזקקים ולעודד את האומללים, ללא תלות במדינת המוצא שלהם ואמונתם הדתית, והם תמיד השתדלו להגיש בזריזות סיוע למי שזקוק לו. ... וגם היום, כשהחברה כבר אינה קיימת, עבודת הקודש ממשיכה להתבצע על ידי הממונים בבית הכנסת של העדה. מעולם לא ראית יהודי מסכן מתהלך ברחובות קוראסאו חסר אונים; בית הכנסת היה בית בטוח ותומך לכל אלו אשר לא היו מסוגלים להרוויח את לחמם. עובדה ידועה היא כי היהודים של קוראסאו הצטיינו בצדקה והכנסת אורחים לאחיהם, כשם שהעניקוה גם לזרים.
חכם יוסף קורקוס, תולדות יהודי קוראסאו, A synopsis of the history of the Jews of curacao, תרגום יאיר סעדון, עמ' 20, קוראסאו, תרנ"ז (1897) מתוך 'החכם היומי'
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד במצוות סוכה לקבל על עצמו להקל מצוקת הדרים בדלות
ישיבתנו בסוכה, שבעה ימים, מלמדת אותנו: ראשית - שאל לנו להתמסר יתר על המידה לעולם הזה ולהנאותיו, כשם שאל לנו להיות יהירים מפאת בתינו היפים, אשר בנינו וריהטנו בצורה כל כך מפוארת ומטופחת. עלינו לקיים את מצוות הא-ל ולעשות את הטוב בעיניו, כי רק מעשינו הטובים ילכו עמנו ויסנגרו עלינו ביום הדין לפני כיסא הכבוד; אך בתינו ורהיטינו וזהבנו יישארו מאחור.
כמו כן עלינו ללמוד מכך שכאשר אנו יושבים תחת סוכותינו, ולזמן מה נבצר מאיתנו להתרווח בבתינו הנוחים, אנו נזכרים באחינו העניים, אשר שוכנים בדירות פחות נוחות אפילו מסוכה זו, שנראית בעינינו כל כך לא נוחה, ובעקבות זאת אנו מקבלים על עצמנו לעשות כל אשר לאל ידינו, להקל את מצוקתם.
חכם יוסף קורקוס, דרך האמונה, The path of faith, תרגום מאנגלית יאיר סעדון, עמ' 46, קינגסטון, תר"ע (1900) מתוך 'החכם היומי'
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד בימות המשיח בני האדם יחיו באחדות ובאהבת אחים
'ימות המשיח' הם הימים בהם המלכויות הנוכחיות יעברו מן העולם, ומלכות מאושרת תקום תחתן, ובראשה יעמוד מלך מזרע דוד, וכל אנשי הארץ יכירו ויעבדו את הא-ל האמיתי היחיד. בימים ההם כל בני האדם יחיו באחדות ובאהבת אחים: 'והייתה לה' המלוכה, והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד', 'כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', לעבדו שכם אחד'. זמן ביאת המשיח ידוע לה' לבדו, ועלינו להשתדל לעשות כל שלאל ידינו לזרז את בואו על ידי הליכה בדרכי הצדק: 'כה אמר ה': שמרו משפט ועשו צדקה, כי קרובה ישועתי לבוא, וצדקתי להיגלות'.
חכם יוסף קורקוס, דרך האמונה, The path of faith, תרגום מאנגלית יאיר סעדון, עמ' 36, קינגסטון, תר"ע (1900) מתוך 'החכם היומי'
בין ישראל לעמים
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד שבח מלכות הולנד, שהציעה חירות ובטחון ליהודים
האינקוויזיציה הנתעבת של המאה החמש עשרה, הייתה בעלת השלכות הרות גורל. מספר גדול של יהודים עניים ומוכי גורל, נאלצו לעזוב את ארצם ולוותר על כל עושרם ונכסיהם, על מנת לברוח מאחיזתה של האינקוויזיציה, חסרת הרחמים, ולחפש אחר מקום בטוח לנשיהם ולילדיהם.
רבים היגרו לאיטליה, אשר בה אותן רשויות שאישררו את האינקוויזיציה הנתעבת במחוזותיהן, הן עצמן היו מודעות לכך שהיהודים עשויים לתרום לשגשוגה ורווחתה של המדינה, ולפיכך קיבלו את פניהם בזרועות פתוחות, והבטיחו את קליטתם ואת הגנתם. אך לא הרבה זמן אחרי שהתיישבו במקום החדש, החלו להרגיש עוינות מצד הסביבה, ורבים לא חשו בנוח כפי שקיוו, וראו הכרח לצאת מהארץ אשר הם בה זכו להגנה ובטחון, לחפש מקלט חדש בהולנד, בית המחסה היחיד אשר הציע חירות וביטחון, ואשר בה נשמרה ללא תנאי זכותם לעבוד את א-לוהי אבותם לפי דתם, וללא הגבלות על פולחנם.
חכם יוסף קורקוס, תולדות יהודי קוראסאו, A synopsis of the history of the Jews of curacao, תרגום יאיר סעדון, עמ' 6, קוראסאו, תרנ"ז (1897) מתוך 'החכם היומי'
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד במקומו של החזן מקושט הכיתוב 'דע לפני מי אתה עומד'
על ארון הקודש ישנם שני לוחות מהגוני עליהם כתובות עשרת הדיברות באותיות כסף. מתחת לארון הקודש מונחים כל תשמישי הקדושה, כלי כסף וזהב, שערכם נאמד בחמש אלף פלורינים. אל הארון עולים במדרגות אשר פרוש עליהן שטיח נאה. בסמוך לקצה המערבי של הבניין ניצבת התיבה, המוקפת גם היא במעקה מהגוני התואם לזה של הארון, ומקושטת אף היא בארבעה פמוטים גבוהים מפליז בארבע קצותיה, מלבד קישוטי כסף אחרים המוסיפים לה נוי והדר. על המשטח של התיבה שם מקומו של החזן, והוא מקושט רקמה עשירה הנושאת את הכיתוב 'דע לפני מי אתה עומד'.
חכם יוסף קורקוס, תולדות יהודי קוראסאו, A synopsis of the history of the Jews of curacao, תרגום יאיר סעדון, עמ' 26, קוראסאו, תרנ"ז (1897) מתוך 'החכם היומי'
לא קיים קובץ להאזנה