מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם רפאל קריספין נולד לאימו לאביו חכם דוד קריספין, כנראה באדירנה שבתורכיה.
בשנת תקצ"ה (1835) נחרבה העיר אדירנה בשריפה גדולה, ורבים מיהודי אדירנה עברו למה שהיום שטחי בולגריה, בתוכם כנראה, גם משפחתו של חכם רפאל קריספין, שהתיישבה בעיר זאגורה. זאגורה הייתה אז תחת שליטת האימפריה העות'מאנית אך סבלה מן המתיחות בין האימפריה הרוסית לעות'מאנית.  
חכם רפאל קריספין גדל בתורה וביראה, וזכה לשני שולחנות, תורה וגדולה. עבר לעיר יאמבול, הסמוכה לזאגורה. ביתו היה בית ועד לחכמים, פתוח לרווחה והיו עניים בני ביתו.
חכם יעקב שאלתיאל ניניו, מחבר ה'אמת ליעקב', שהיה שלוח דרבנן מהעיר טבריה, ישב אצל אביו חכם דוד קריספין, ימים רבים, והעתיק מכתב יד את קונטרס 'חסדי דוד' לחכם דוד מג'אר, אחר עבר אצל חכם רפאל קריספין בעיר יאמבול, שדאג לסייע לו בהוצאה לאור של הספר.
בשנת תרכ"ד (1864) חכם רפאל קריספין הקים את בית הספר לבנים 'תפארת ישראל' בעיר יאמבול. בהשראת הרב אליעזר הורביץ, רב העיר וינה, עימו היה בקשרים, בית הספר שילב תורה והשכלה, ולימד עברית ברמה גבוהה. הוא תרם מהונו, והביא מורים ותלמידי חכמים מאדירנה, שישמשו את הקהילה. כעבור שנתיים, בשנת תרכ"ו (1864) ייסד את בית הספר היהודי לבנות בעיר יאמבול.
חכם רפאל קריספין, שעסק במסחר, היה בקשרים עסקיים עם משפחת אדוט מהעיר וינה. קשריו עם מנהיגי הקהילה בוינה וחכמיה, הובילו להקמת אגודת 'שוחרי ההשכלה', שבראשה עמדו, בנו חכם דוד קריספין וחכם יום טוב צמח. בשנת תרכ"ז (אביב 1866) הקימו את אגודת 'זכות הרבים' שתכליתה "לקנות ספרי תורה וחכמה, חדשים עם ישנים, לתועלת הנערים, וכל מבקש ה' יסר אל בית הספר הנ"ל אשר שם יבואו הספרים וקרא בהם ככל אות נפשו".
אין אנו יודעים את מועד פטירתו של חכם רפאל קריספין. יתכן ונהרג במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית, שפרצה בשנת תרל"ז (1877), אנו מציינים יום פטירתו ביום ג' ניסן.
מעט מחיבוריו עדיין עומדים בכתב ידו: דרשות לפרשיות שלח וחוקת, ונמצאים בספריה הלאומית.
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד שאם נהיה כאבותינו, כמלאכי המרום, נצליח במלכות חיינו
השמות היקרים: 'שליח' 'מלאך', מזכירים אותנו את תעודתנו - כי שלוחי ההשגחה העליונה יתברך שמו ויתעלה כולנו, ועלינו למלאת מלאכותינו; כי לכך נוצרו - כמו שהשם 'ציר' גם כן הוא בהפך על דרך כבש-כשב, מעניין יצר, כי נוצרנו להיות שלוחי הבורא יתברך ולהיות יוצרים גם אנו, שותפים להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית - ואין אנחנו בני חורין להיפטר משליחותנו, 'כי אין לך בן חורין, אלא העוסק בתורה, שראשיתה 'אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים' - ובכל תג יורונו, כי רק אם נהיה כאבותינו: 'ראשונים כמלאכים' שהיו ממלאים מלאכותם - כמלאכי המרום במרום, רוחניים ולא מתגשמים בטיט התאוות הרבות; רק אז, נצליח במלאכות חיינו על האדמה.
חכם רפאל קריספין, כתב יד, 'דרשות לפרשיות שלח, חקת', אות ד, מספר מערכת:990034519350205171 מתוך 'החכם היומי'
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד להורות עניין הפרה בא לרמוז אל חוקת התורה
אמר: 'זאת חקת התורה' לפני 'דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה' - להורות כי עניין הפרה בא לרמוז אל חוקת התורה; תורת ה' תמימה, ועל כן תהיה הפרה תמימה; וכמו שהפרה פוריה וחולבת, כן יאכל העוסק ומקים התורה, פירותיה בעולם הזה, והקרן קיימת לעולם הבא; וכמו שהמקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות שמים ועול דרך ארץ, כן הפרה לא עלה עליה עול; וכמו שהתורה נמצאת בשלמות בשכל הכהן ששפתותיו ישמרו.
חכם רפאל קריספין, כתב יד, 'דרשות לפרשיות שלח, חקת', אות ז, מספר מערכת:990034519350205171 מתוך 'החכם היומי'
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד שהאוהב עצמו או זרים יותר מדי, נהפך לאויב לו ולעמו
לשון קודשנו מורה בשורשיה דבר והיפוכו, כחוק שתי הקצוות הנוגעות זו בזו ... באור תכלית ההיפוך הזה: האהבה, בכל היותה מקור הבריאה ויסוד קיומה והתמדתה, כאשר תעבור גבולה ותחליף מקומה, תהפוך לרועץ, לסם מות; אהבת התאוות הנפרזות, אהבת החומר יותר מדאי, אהבת הזרים יותר מדאי, אהבת השונאים ואהבת הרשעים, היא בלי ספק איבה גדולה למוסר, לרוחני, לעצמו ולצדיקים, על דרך אומרם זיכרונם לברכה: 'האוהב האכזרים סופו להתאכזר על האהובים'. גם הקוף תחנוק ילדיה בחבקה אותם מרוב אהבה; 'הרוצה לחיות ימית עצמו' - השיבו חכמינו זיכרונם לברכה, מעתיקי התורה לתלמי מלך מצרים, שהתכבד בה מאוד מאוד. 'רשעים קרויים מתים בחייהם אך צדיקים במיתתם קרויים חיים' אמרו חכמינו זיכרונם לברכה באגדותיהם; 'חושך שבטו שונא בנו, ואוהבו שוחרו מוסרו, אמר שלמה המלך, החכם מכל אדם; על כן האוהב עצמו, או זרים יותר מדאי, נהפך לאויב לו ולהם ולעמו; על כן השורשים 'אהב' ו'איב' שהם אחד במקורם, הם שונים בתכלית.
חכם רפאל קריספין, כתב יד, 'דרשות לפרשיות שלח, חקת', אותיות ג-ד, מספר מערכת:990034519350205171 מתוך 'החכם היומי'
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד כבוד שליח מארץ הקודש, איש נאמן, המתהלך בתמים
אם השם 'מלאך' - שמעו בו להעיד על יקר תפארת גדולתו, השם שליח הוא כמעט נפל מכבוד וחן בעיני הבריות, בזמנינו בארצנו. כל העמים מתכבדים בשם שליח, לכנות כל צירי-אמונים לדתם ועמם, ולהרחבת החכמה והדעת באה, וגם היום כבוד יתנו להם במלא חפנים, ורק עמנו בדורנו ובפרט בארצותינו, הורידו את כבוד השם היקר הזה ממעלתו, לפעמים עד המדרגה התחתונה; לפנים התכבדנו בשליחי הכוללים מארץ קודשנו, ועתה בימינו, בנפול כבוד התורה, בעוונותינו, הרבה מכבודה ועוזה בימי קדם, נפל גם כבוד שלוחי ארץ הקודש; וכל מין עובר ושב ושליח לעצמו, אשר בתוכם ימצאו גם ריקים. אולם כאשר כל סגולה לא תיפול ממעלתה, בנופלה באשפה מגועלה, כן גם כבוד התורה הברה ובעליה התמימים הנאמנים, לא נפלו ולא יפלו לעולם חלילה, כי מגינם חזקה, גואלם גדול, הא-ל הגדול הגיבור והנורא, ובתוכם גם הכינוי הנכבד שליח מארץ הקודש, לתכלית נשגב או שליח מצווה אחרת, עוד יכבד בכבודות כל עת, אשר נושאו איש נאמן לשולחו ולשליחותו, ומתהלך בתמים עם א-להים ואנשים.
חכם רפאל קריספין, כתב יד, 'דרשות לפרשיות שלח, חקת',, אות ב, מספר מערכת:990034519350205171 מתוך 'החכם היומי'
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד שחכמת חקר הלשון מסורה לנו מדורי דורות
לשון קודשנו אם הלשונות והתורות והחכמות, כוללת גם במבנה שורשיה חכמות המוסר, הטבע והמקראים. על הראשון - כבר הוכיחו חכמינו זיכרונם לברכה בקבלתם המושכלת: על כל קוץ וקץ של אותיות לשון התורה, תלויים תלי תילים של הלכות, וזה סוד הכשר דקדוק אותיות בספר תורה; על השני - כבר אמרו חכמינו זיכרונם לברכה גם כן, שהקדוש ברוך הוא ברא העולם באותיות א"ב של לשון הקודש, ושאדם הראשון קרא לכל חי ונמצא, הראוי לו לפי מעשיו. כביכול, גם לקדוש ברוך הוא קרא שם: ה' שמו. ועל השלישי - הלא אגדותיהם ומדרשיהם, זיכרונם לברכה, מלאים מדרישות אותיות שעשו כל דרשניהם בימיהם, כרבי מאיר ורבי יהושע בן קרחה וחבריהם, ורבי עקיבא בעל 'מדרש אותיות' ... ועל כן לחינם יתפארו חכמי דורנו לאמור: כי הם המציאו המחקר לדלות המקראים הישנים, בחכמת חקירת הלשונות; וכי מה שלא יכלו ללמוד מספרי המקראים, למדו ממחקר הלשונות, אשר התחילו בו כמאה שנה לפנים, וממנה למדו חדשות גדולות ונכבדות בחיי ודתי ומנהגי העמים.
חכם רפאל קריספין, כתב יד, 'דרשות לפרשיות שלח, חקת', אות א, מספר מערכת:990034519350205171 מתוך 'החכם היומי'
לא קיים קובץ להאזנה