חכם שלום אהרון לופס

לידה: יז כסלו תרס"ה, 1904
פטירה: כו חשוון תשנ"ה, 1994

החכם היומי, מאגר מידע על חכמי יהדות ספרד

מקצת שבחו

חכם שלום אהרון לופס נולד לאמו חנה ולאביו יעקב בי"ז כסלו שנת תרס"ה (1904), בעיר חאלב שבסוריה.
אביו, חכם יעקב לופס, היה מקובל ודרשן ידוע, ושימש כנשיא וגבאי של חברת 'מלביש ערומים'.
בשנת תרע"ג (1913), והוא בן 9, עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים. חכם שלום לופס למד בישיבת 'פורת יוסף' למד מפי חכם עזרא עטייה. הוא הוסמך להוראה ושימש כדיין בבית הדין בירושלים. בנוסף, למד שפות והתפרנס מהוראת צרפתית ואנגלית.
חכם שלום לופס הקים יחד עם חכם יהודה צדקה את 'אגודת מקבציאל', שבראשה עמד הראשון לציון חכם יעקב מאיר, שמטרתה היתה להרבות פעלים לתורה ולהפיצה בקרב כל שכבות העם.
בשנת תש"י (1950) חכם שלום אהרון לופס מונה לרב הראשי של העיר עכו, בה כיהן כארבעים וחמש שנים. הוא חיזק את מוסדות התורה בעיר. לימים, זכה להקים את 'ישיבת 'אמת ליעקב' על שם אביו.
חכם שלום לופס נפטר ביום כ"ו חשון תשנ"ה (1994), בערב יום השנה הראשון למות אשתו אורה.
חיבוריו שהודפסו: 'קונטרס ההשכמה', 'קונטרס התעוררות לתפילה בשלמותה' וספר 'שלמי אהרון'.

מדברי החכם בעניין לימוד התורה

מלמד שתלמיד חכם, המשתמט ללמד לציבור, אין לימודו לשמה.

'למה תלמיד חכם דומה? - לצלוחית של פליטון: מגולה - ריחה נודף, מכוסה - אין ריחה נודף'. – אפשר שבא לרמוז על חובת התלמיד חכם, ללמד לזולתו, בזמן שאפשר לו, ואז יהיה למודו לנחת רוח לה' יתברך, וזה כוונת אומרם: 'מגולה - ריחה נודף' – היינו: שכשמגלה את ידיעותיו לאחרים, שמלמד אותם, אז יהיה ריחה נודף לנחת רוח לפני ה' יתברך. אבל אם בכוחו ללמד לציבור, ובכל זאת הוא משתמט, ולומד רק לעצמו, מכסה את ידיעותיו אז 'אין ריחה נודף' - לימודו לא יעלה לנחת רוח לה' יתברך, כי זה מוכיח שתורתו לא לשמה, כיוון שהוא מביט רק על תועלתו הפרטית. כי אם היה לימודו לשמה, לקיים מצות בוראו ודאי היה מתמסר לציבור, כי תלמוד תורה של רבים עדיף.

חכם שלום אהרון לופס , ספר שלמי אהרון, עמ' כ-כא, ע. בוכריס, ירושלים, תשס"ב (2001-2002) מתוך 'החכם היומי'

מדברי החכם בעניין גאולת ישראל

מלמד בהתפשט מעלת הצדיקים בכל ישראל נושעים לעולם.

'כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ'. - וצדיק נקרא מי שמתפלל כוותיקין, כמו שכתב הרמב"ן במלחמות ריש מסכת ברכות: 'ולכשיתקיים מקרא שכתוב: ועמך כולם צדיקים - יהיו כל ישראל כותיקין, ולא יהיו לעולם ניזוקין'. ... ויש להסביר דבריו כך: סמיכות 'גאולה לתפילה' היא מעלת הצדיקים, בהתפשטות מעלה זו ב'כל ישראל' - שיזכו להיות כולם צדיקים, דור שכולו זכאי, מיד יזכו לגאולה, מידה כנגד מידה. ישראל סומכים גאולה לפני תפילה, תהיה תפילת כל ישראל מקובלת לפני השם יתברך ברצון, והוא יסמוך לתפילתנו הגאולה האחרונה, שישראל יהיו נושעים תשועת עולם. וזה סיום דברי הרמב"ן: 'לא יהיו לעולם ניזוקין'. כלפי יחיד נאמר: 'אינו ניזוק כל היום כולו', אולם בזכות 'כל ישראל' - יהיה שכרם עולמי ונצחי, ולא יבושו עמי לעולם.

חכם שלום אהרון לופס , קונטרס ההשכמה, עמ' ח, ישיבת "אמת ליעקב", ירושלים, תשמ"ו (1985-6) מתוך 'החכם היומי'

מדברי החכם בעניין מנהגי ישראל

מזהיר התלמידים שגדלו בישיבות, שלא לנטוש מנהג אבותיהם.

יהודים רבים נעשה להם כהיתר להתחיל תפילת שחרית מ'הודו'. וכל מה שמודפס בסידורי התפלות מפרשת העקידה ועד 'הודו', נחשב בעיניהם כטפל, ומצב זה חמור ביותר אצל אחינו האשכנזים שהציבור מתחילים מ'הודו' ו'ברוך שאמר'. ולכן רבים מהמון העם לא שמו אל ליבם להקדים לומר העקידה וסדר הקרבנות, ומתוך זה כמעט נשכח מהם חלק זה של התפילה. ... הסדר הזה נשמר בהקפדה אצל הספרדים לכל עדותיהם, בכל בתי הכנסת, מתחיל החזן לסדר בקול רם העקידה בלי שום דילוג והשמטה. וכן יהודי תימן שמרו על סדר זה. אולם בתקופה האחרונה תלמידים שגדלו בישיבות האשכנזים גם הם נכשלו והתחילו לזלזל בשלמות התפילה. ובעוונותינו הרבים יש גם ישיבות מיוחדות, שכל תלמידיהם ספרדים, נהגו להתחיל תפילתם מ'הודו', והדילוג נעשה להם כהיתר, בחשבם כי ... הם רשאים לנטוש מנהג הטוב של אבותיהם, ולפרוש מהציבור הספרדי.

חכם שלום אהרון לופס , קונטרס ההתעוררות, עמ' ג-ד, ישיבת "אמת ליעקב", ירושלים, תשמ"ו (1985-6) מתוך 'החכם היומי'