חכם קס מנשה זימרו


החכם היומי על לוח השנה:
< אב ה'תש"פ August 2020 >
אבגדהוש
      יא/1
יב/2יג/3יד/4טו/5טז/6יז/7יח/8
יט/9כ/10כא/11כב/12כג/13כד/14כה/15
כו/16כז/17כח/18כט/19ל/20א/21ב/22
ג/23ד/24ה/25ו/26ז/27ח/28ט/29
י/30יא/31     

מקצת שבחו

קֶס מנשה זימרו נולד לאמו אמלמאל טפטה ולאביו זימרו מקרו בשנת תרס"ג (1903) בכפר סנבטיה בגונדר אתיופיה. 

בילדותו היה חקלאי ורועה צאן בכפרו סנבטיה, שמשמעותו בעברית שבת. בשנת תרפ"א (1921) נדד להרי סְמֶיין, שם העמיק בלימודו בחברת מלקסוץ' הנזירים היהודיים, במשך שמונה שנים. 

בשנת תרפ"ט (1929) חזר לכפרו סנבטיה, ונשא לאישה את תקולה, בתו של מנהיגו הרוחני, קֶס איילין. הוא שימשו, והיה יד ימינו בהנהגת הקהילה ובכל דבר שבקדושה. בשנת תרצ"א (1931) הוסמך על ידו לקֶס.

קֶס מנשה זימרו נלחם מלחמת חורמה במיסיונרים הנוצרים, שהגיעו אל כפרי היהודים. בהשפעתו נסגרה מרפאה ובית ספר של המיסיון, שפעלה בכפר דבת, שבאמצעותם ניסו לשכנע יהודים להצטרף אל הכנסייה.

בשנת תשל"ז (1977), לאחר שסוף סוף, מדינת ישראל פתחה את שעריה ליהודי אתיופיה, מנגיסטו היילה מריאם, שתפס את השלטון באתיופיה, ניתק את קשריו עם ישראל, ונחסמה דרך העלייה החוקית. קֶס מנשה זימרו התנגד למסע העלייה לארץ ישראל דרך סודן, מפני סכנות הדרך, שחמורה הסכנה מאיסור, והעדיף להמתין לשעת כושר.

בשנת תשנ"א (1991) זכה ועלה לארץ ישראל, במבצע שלמה, והתיישב בעיר קרית גת. 

בבואו לארץ זכה לכבוד, ממרן החכם עובדיה יוסף, שראה בו, רבם של יהודי אתיופיה. קֶס מנשה זימרו לא שבע נחת מהתואר הזה, וקבל על חוסר הכרת מדינת ישראל בכל הקֶסים. בארץ הוא פעל ליצירת אחדות בין העולים מאתיופיה, ובפרט בין בני העליות השונות, ונלחם לעלות את שארית 'ביתא ישראל', שעוד נותרו באתיופיה.

קֶס מנשה זמרו נפטר ביום כ"ב תשרי תשנ"ט (1998) ומנוחתו כבוד בקרית גת.  

אין בידינו כתבים מדברי תורתו, העלנו על הכתב, דברים שנאמרו משמו ע"י ילדיו, תלמידיו ומכריו.

לא נהגו יהודי אתיופיה לקרוא בתואר רב, אנחנו קוראים בתואר זה בכדי לייצג שר, אדון ומנהיג כפי שהיה מעמדם של חכמי העדה. 


subscribe
subscribe