מר אברהם רפאל בן ציון אלמליח


החכם היומי על לוח השנה:
< סיון ה'תשפ"ד June 2024 >
אבגדהוש
      כד/1
כה/2כו/3כז/4כח/5כט/6א/7ב/8
ג/9ד/10ה/11ו/12ז/13ח/14ט/15
י/16יא/17יב/18יג/19יד/20טו/21טז/22
יז/23יח/24יט/25כ/26כא/27כב/28כג/29
כד/30      
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד להציל השומרונים מיד רודפיהם, שהם ענף מבני ישראל.
אחרי גירוש חילות מצרים בשנת ה'ת"ר (1840) רדפו הערבים את השומרונים בשכם באכזריות חימה, מפני שהשומרונים לא רצו להמיר את דתם בדת מוחמד. השיחים הערבים איימו לרצוח את כל השומרונים, בתואנה שהללו הם בני בלי-דת, ואינם מאמינים באף אחת מהדתות הקיימות - לא בתורת משה, לא בברית החדשה, לא בספר התהילים, לא בנביאים ואף לא בקוראן, וכל כת שמאמינה לפחות באחד מהספרים הללו, חובה על המוסלמים להתייחס אליה בסובלנות, אולם חובה זו אינה חלה על כת שאינה מאמינה באחד הספרים האלה. בהיוודע לשומרונים דבר האשמה שהוטלה עליהם, ניסו להוכיח לרודפיהם, שהם מאמינים בחמישה חומשי תורה, אך המוסלמים שלא היו יודעים, לא את השפה העברית ולא את כתב-התורה השומרוני, לא האמינו לדבריהם. אז, לא נשארה לשומרונים דרך אחרת, אלא לפנות בבקשה לחכם באשי, הרב חיים אברהם גאגין, המאושר מטעם הסולטן בקושטא לאשר שהם מאמינים באמיתות התורה. הרב אג"ן נעתר מיד לבקשתם, ומסר לידם תעודה בכתב המאשרת, שהעם השומרוני הוא ענף מבני ישראל, המודה באמיתות התורה.
מר אברהם רפאל בן ציון אלמליח, 'הראשונים לציון', עמ' 202, ירושלים, תש"ל (1970) מתוך 'החכם היומי'
הצהרת נגישות