חכם יצחק אלימלך


החכם היומי על לוח השנה:
< תשרי ה'תשפ"ה October 2024 >
אבגדהוש
  כח/1כט/2א/3ב/4ג/5
ד/6ה/7ו/8ז/9ח/10ט/11י/12
יא/13יב/14יג/15יד/16טו/17טז/18יז/19
יח/20יט/21כ/22כא/23כב/24כג/25כד/26
כה/27כו/28כז/29כח/30כט/31  
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שהנותן צדקה, סומך על ה' שיפרעהו ולא יאבד מעותיו, והמעלים עיניו מהצדקה, כאילו עבד עבודה זרה.
ובזה אפשר לפרש כוונת מאמרם זיכרונם לברכה, 'כל המעלים עיניו מן הצדקה כאלו עובד עבודה זרה'. והכוונה כי המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודה זרה'. והכוונה כי המעלים עיניו מן הצדקה מוכח שמתיירא שמא יאבד את מעותיו, שהוא פורע חוב חברו, הניח מעותיו על קרן הצבי. וכל שכן שהוא חוב של מזונות שאז לפי כל העולם איבד את מעותיו, וזה הדבר יוכל לומר אם סובר שיש שתי רשויות. אבל אם בוסר שכל העולם שלו הוא והוא מלא כל הארץ כבודו יתברך שמו, אינו יכול לומר שאינו בפניו ישתבח שמו, ואם כן זה ודאי חייב הקדוש ברוך הוא לשלם לו. וכמו שכתב מורינו הרב רבי שמואל די מודינא זיכרונו לברכה, וכל שכן לדעת המביט [רבי יוסף מטראני] זיכרונו לברכה שפורע חוב חברו מדעתו, לא אמרו. וכאן גם על פי ציוויו יתברך, וודאי שחייב לשלם לו גמולו. וזהו 'כל המעלים עיניו מן הצדקה כאלו עובד עבודה זרה', שמורה, שחס ושלום, שאינו מקרא בפניו, יען שיש שתי רשויות חס ושלום.
חכם יצחק אלימלך, הי"א שיחתי, דף לו עמו' א, דפוס יצחק די קאסטרו ובניו, קושטנדינה, תקצ"ב (1832) מתוך 'החכם היומי'
הצהרת נגישות