מקצת שבחו

חכם לוי אסולין נולד לאביו חכם יוסף ולאימו מסעודה בשנת תקפ"ח (1828) בעיר סלא שבמרוקו.

עיקר תורתו למד בעיר סלא מפי רבו, אחי אמו, חכם יחייא אברהם אסולין, רב העיר אלג'דידה (מזאגאן). 

חכם לוי אסולין נדד בין מרכזי תורה במרוקו, קבע מקומו בעיר מרקש, ובשנת תרי"א (1851) עבר לעיר קונסטנטין שבאלג'יריה. שם נשא לאישה את בתו של הדיין, חכם אליהו עלוש, הקים ישיבה, וזכה להעמיד תלמידים הרבה. חכם לוי אסולין שימש גם כשוחט, רב ומורה הוראה, היה דרשן ידוע בבתי כנסיות, ולבסוף שימש גם כדיין בבית הדין הרבני בעיר. 

חכם לוי אסולין סבל בחייו ייסורים. אשתו, שהייתה סומכת אותו, ואף בזמן שהיה כותב ספריו בלילות, הייתה ומחזיקה בידה את הנר, נפטרה בלידתה. שני בניו, ממשיכי דרכו, נפטרו אף הם בחייו. לעילוי נשמתם הקדיש את ספריו: 'בני לוי' - דרשות, ו'זבחי א-לוהים' - דיני שחיטה. חכם לוי אסולין, שנותר לבדו, לגדל את בנותיו, נשא אישה שנייה את מרת שאשא, ונולדו להם בנות. בזקנותו, בשנת תר"ן (1890), נולד להם בנם שאול.

חכם לוי אסולין נפטר ביום ט"ז אדר תרס"ג (1903) ונקבר בקונסטנטין. 

ספריו: 'בני לוי' - דרשות, ו'זבחי א-לוהים' - דיני שחיטה, נסתיימה כתיבתם בשנת תרנ"א (1891), אך יצאו לאור, רק לאחר מותו, בשנת תרס"ד (1903) בתוניס.