מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שאין לנו ריווח מן הצדקה כי אם שכר שאין מביישים לעני.
'לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים' - ידוע מאמרם זיכרונם לברכה: 'מי הקדימני ואשלם' - שאנו אין לנו שום שכר מהמצווה, שאם יעשה אדם צדקה, מי נתן לו ממון כדי שיעשה הצדקה? - הקדוש ברוך הוא נתן לו. עוד נקדים מה שידוע שהצדקה המעולה - מי שנותן לעני מאחוריו ואינו רואה פני העני כדי שלא לביישו, או נותנה לגבאי של צדקה, ואז אין לו בושת לעני.
וזה אומרו: לך ה' הצדקה' - רצונו לומר: אפילו אם נעשה צדקה, שלך היא, ש'מי הקדימני ואשלם', ואנו אין לנו ריווח מן המצווה כי אם שכר בושת הפנים, שאין מביישים לעני.
זכרון משה, חלק ב, דף פז ע"ב – דף פ"ח ע"א, דפוס עזריאל, ירושלים, תרס"ח (1908)
