'כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה, אשר ה' א-לוהיך נותן לך' - משל למה הדבר דומה? - לאדם שלקחו את בנו ואשתו לשבי, לא עלינו, ולאחר מכן פדו את הבן ואת האמא לא פדו, וכשפדו את הבן היה חולה וסובל ייסורים, האם זה שמחה? כך, כל זמן שבית המקדש חרב, האמא שלנו היא השכינה הקדושה עדיין בגלות, והאויבים מבית ומחוץ, איך נשמח?!
חכם דוד יוסף ישועה, לכו חזו מפעלות צדיקים, עמ' 664, , ירושלים, תשנ"ז (1997).