'ה' א-להינו דיבר אלינו בחורב לאמור רב לכם שבת בהר הזה.' - וזהו מה שרמזה לנו תורתנו הקדושה: ה', שהוא מידת החסד והרחמים, מאהבתו לעם קרובו, 'א-להינו דיבר אלינו בחורב'. כלומר שכינת עוזנו, הנקראת 'א-להינו', הנהיג עמנו, דיבר לשון הנהגה, בגלות בזמן החורבן. וזהו בשורה טובה לישראל, כי קרובה ישועתו לבוא בקול מבשר לאמור: 'רב לכם שבת בהר הזה' - שהוא הגלות המר הזה, שארכו שניו. 'פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי' - שהיא ירושלים תיבנה ותיכונן. כי בוודאי כשיגאל ה' שכינת עוזו מן הגלות, אף אותנו יגאל עימה בעגלא ובזמן קריב אמן.