'אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרן' - אפשר במה שאמרו זיכרונם לברכה: כי בחסדיו הרבים הוציאנו לפני הזמן, והוצרך משה עשר מכות לפרעה ולמצרים כדי שישלחנו. וכבר נודע כי דצ"ך עד"ש באח"ב גימטרייה: תק"א, והוא כמספר 'אשר'.
עוד אמרו זיכרונו לברכה: שהטעם שסירב פרעה מלשלחם, והוא משום שהיה רוצה פרעה שהקדוש ברוך הוא בעצמו יוציאם, ויבוא בעל הפיקדון וייטול פיקדונו. ולפי שהיה על-ידי משה ואהרן, משום כך סירב מלהוציאם. וזה שכתוב: 'אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים' - כלומר שהביא על המצריים במצרים מכות כמניין 'אשר' כנזכר. וכי תאמר כל כך למה סירבו מלהוציאם עד שהוצרך להביא עליהם מכות כמניין 'אשר', לפיכך הוא נותן טעם באומרו: 'ביד משה ואהרן' - שהם היה שלוחים למקום, ופרעה היה רוצה שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו יגאלם ולא על ידי שליח.