חכם משה חי כהן יזדי אהרוני


החכם היומי על לוח השנה:
< תמוז ה'תש"פ July 2020 >
אבגדהוש
   ט/1י/2יא/3יב/4
יג/5יד/6טו/7טז/8יז/9יח/10יט/11
כ/12כא/13כב/14כג/15כד/16כה/17כו/18
כז/19כח/20כט/21א/22ב/23ג/24ד/25
ה/26ו/27ז/28ח/29ט/30י/31 
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד שעיקר הגאולה היא יסוד הלאומיות וקיום רוח היהדות.
אם יטענו עלינו זרים לומר: מה לכם להתפאר ולשמוח עוד?! - יען גאולתכם לא היתה נצחית, והנכם היום עוד בגלות! יש לנו תשובה מספיקה ואמיתית להתנצל מטענתם בזה הלשון: הגאולה לא היתה רק לגאולת גופנו החומרי, כי אם לגאולת נפשנו הרוחנית.
יען בגלות מצרים לא היינו עם תורני, וכמעט היינו מתלמדים מדרכי ונימוסי מצרים, כמו שהיה וראינו אשר בערך רד"ו שנה כבשו ממנו הגוף והרוח. ואם באותו הזמן לא היינו נגאלים, שם הישראלי ורוח הלאומי שלנו היה נפסל ונפסד, ונתהוינו במצרים.
לכן עיקר הגאולה ויציאת מצרים היתה לייסד יסוד הלאומיות בקרבנו, ולקיום רוח היהדות שבנו. והיסוד הזה שנדבר עליו היא התורה, שנתנה לנו בסיני, ופדתה את רוחנו, שלא נתערב בעובדי אלילים אשר באיזה ארצות גלותנו עוד הפעם.
והראיה, כי בזה הגלות של אלפים שנה, עם היות כל הרדיפות והשחיטות שעברו עלינו כצאן לטבח יובל, והקרבנות שנעשו בנו עד אין מספר, ונמס גופנו עלי אדמות, בלתי כל דורש - למה כולם להבל טרחו? 'מים רבים' - של האויבים 'לא יכלו לכבות את' אש אהבתנו הנלהב בנוגע לתורתנו. ואמנם להיפך רוחנו, בכוח תורתנו נתחזק ביותר, ונשאר חי ובריא וקים במקומו בעזרה הפנימית.
פרדס הדת, חלק ב'- שבתות ומועדים, סעיף כ"ב- התנצלות מטענת זרים, עמוד מ"ז, דפוס עניו, ירושלים, תרצ"ד (1934)

subscribe
subscribe