'וענווים יירשו ארץ, והתענגו על רוב שלום' - אפשר לפרש על פי מה שאמרו רבנינו זיכרונם לברכה: שלכאורה נתינת הארץ לישראל במתנה הוא לרעת ישראל, וכמו שנאמר: 'ושונא מתנות יחיה'.
ונראה לומר שיש תקנה נגד זה והוא - על ידי שישראל יעשו דברים, המאריכים ימים כגון מידת הענווה, אהבת השלום וכיוצא, ובזה יתבטל החשש של 'ושונא מתנות יחיה'. וזהו רמז הפסוק: 'וענווים יירשו ארץ' - עם ישראל על ידי שיחזיקו במידת הענווה, יזכו לרשת ארץ ישראל במתנה, גם 'והתענגו בה על רוב שלום' - שיהיה ביניהם - כי בזה אין חשש של 'ושונא מתנות' ... איך ישראל הצליחו במתנת הארץ? - על ידי שהחזיקו בשתי המידות של הענווה והשלום, המאריכים ימים.