חכם יחיא קורח


החכם היומי על לוח השנה:
< כסלו ה'תשפ"ד December 2023 >
אבגדהוש
     יח/1יט/2
כ/3כא/4כב/5כג/6כד/7כה/8כו/9
כז/10כח/11כט/12א/13ב/14ג/15ד/16
ה/17ו/18ז/19ח/20ט/21י/22יא/23
יב/24יג/25יד/26טו/27טז/28יז/29יח/30
יט/31      
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד שינוי לשון האומות בשם מקום בישראל הוא מקודש.
'צידונים יקראו לחרמון שריון, והאמורי יקראו לו שניר.' -
ובין הצידונים ובין המואבים, כוונתם בשם זה: על שם השלג שנקרא בלשונם - שניר, מפני היותו הר גבוה ירד בו השלג תמיד, וכמה שנאמר: 'כטל חרמון', ושמו העיקרי - שיאון כמה שנאמר: 'ועד הר שיאון הוא חרמון', וגם הוא מלשון גובה, כמו 'וינשאם וינטלם' או מלשון 'תשאה שממה' - שמפני גובהו הוא קר הרבה ואין בני אדם יכולים לדור עליו.
וכתבה התורה זה העניין - להורות: שאפילו שינוי - כשינוי השם הזה, שבין לשון אומה זו ללשון אומה זו - יש בו קדושה, ויש לו שורש למעלה, כי מצד היותו שם מקום בארץ הקדושה בין כך ובין כך הוא שם מקודש, ויש בו ניצוץ קדוש וגילוי א-לוהותו יתברך.
חכם יחיא קורח, משכיל דורש, פרשת דברים, עמ' קע"ג, הוצאת מכון שתילי זיתים, בני-ברק, תשס"ה (2005) מתוך 'החכם היומי'
הצהרת נגישות