חכם צדקה חוצין (השני)


החכם היומי על לוח השנה:
< תשרי ה'תשפ"ה October 2024 >
אבגדהוש
  כח/1כט/2א/3ב/4ג/5
ד/6ה/7ו/8ז/9ח/10ט/11י/12
יא/13יב/14יג/15יד/16טו/17טז/18יז/19
יח/20יט/21כ/22כא/23כב/24כג/25כד/26
כה/27כו/28כז/29כח/30כט/31  

מקצת שבחו

חכם צדקה חוצין (השני) נולד לאימו ולאביו חכם משה חוצין בשנת תרל"ו (1876) בבגדאד שבעירק.
גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי בגדאד. למד ב'מדרש בית זליכה' מפי אב בית הדין, חכם אלישע דנגור.
חכם צדקה חוצין נשא לאשה את מרת נועם, בת דודו, החכם אברהם צדקה.
חכם צדקה חוצין סירב לקבל משרה רבנית. התנהג בחסידות ובפרישות, קיבל על עצמו חומרות רבות והתנזר מאכילת בשר. שימש מוהל מומחה, והיה יוצא לעיירות ולכפרים כדי למול ללא תמורה. הוא ייסד תלמוד תורה בבגדד בו למדו מקרא, משנה, תלמוד והלכות בלבד, והתנגד להכנסת לימודי חול. בכל ערב היה לומד עם בעלי בתים הלכות. בשלושה מן הלילות, היה מסיים ללמד בחצות לילה, והיה עורך תיקון חצות.
בשנת תרס"ד (1904) ביקר בארץ ישראל יחד עם חכם יחזקאל עזרא רחמים, מחבר הספר 'עצי היער', וחכם יעקב חיים סופר, מחבר הספר 'כף החיים'. מסע שערך שלושים ותשעה ימים.
בשנת תרפ"ו (1926) זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בשכונת גאולה בירושלים. בשנת תרפ"ט (1929) ייסד את בית הכנסת 'שמש צדקה' ברחוב חגי. בחורף זרע בחצר בית הכנסת חיטים עבור מצות שמורות לפסח, ובמו ידיו קצר את החיטים, על מנת לקיים את כל המצוות התלויות בארץ. בהמשך שימש דיין בבית הדין של העדה החרדית הספרדית, וראש חכמי העדה הבבלית.
חכם צדקה חוצין העמיד תלמידים רבים, בתוכם: הראשון לציון חכם יצחק נסים; בן אחיו, חכם יהודה צדקה, ראש ישיבת פורת יוסף; חכם סלמאן מוצפי, ראש ישיבת 'בני ציון'; חכם יעקב מוצפי, אב בית דין של העדה החרדית הספרדית בירושלים; וחכם יהושע משה יחזקאל, רב העיר גבעתיים.
בשנת תש"ג (1943) הוציא לאור את חיבורו 'מקיץ נרדמים' - דברי מוסר לראש השנה.
חכם צדקה חוצין נפטר ביום א' אדר תשכ"א (1961), ומנוחתו כבוד בבית העלמין סנהדריה בירושלים.
הצהרת נגישות