'קדש לי כל בכור, פטר כל רחם בבני ישראל, באדם ובבהמה לי הוא.' - אפשר לרמוז: שפתח כל דבר וראשיתו הוא: 'רחם בבני ישראל' - לרחם על כל בני ישראל, יהיה מי שיהיה, לאהבה אותו.
ואולם 'באדם ובבהמה' - להבדיל בין יהודי ליהודי, להגיד שפלוני יש לו צורת אדם, ופלוני נמשל כבהמה: 'לי הוא' - זה שייך רק לה', שה' יודע מעשי בני אדם ומחשבותיהם, אבל בשר ודם אסור לו להבדיל בין איש לרעהו. ועליו לרחם ולאהוב כל אחד מישראל.