חכם בן ציון שמואל וידאל


החכם היומי על לוח השנה:
< כסלו ה'תשפ"א November 2020 >
אבגדהוש
יד/1טו/2טז/3יז/4יח/5יט/6כ/7
כא/8כב/9כג/10כד/11כה/12כו/13כז/14
כח/15כט/16א/17ב/18ג/19ד/20ה/21
ו/22ז/23ח/24ט/25י/26יא/27יב/28
יג/29יד/30     
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מפרש מנהג דור המדבר לבוא יחדיו לבית הדין - התובע והנתבע.
'כי יהיה להם דבר - בא אלי, ושפטתי בין איש ובין רעהו' - שמן הסתם, רק התובע הוא שבא ראשונה לבית דין, אבל הנתבע מה לו לבוא לבית דין?! אם לא אחר כך, כאשר יזמינוהו בית דין על פי התובע.
ובדרך דרש יש לומר כי הכתוב ירמוז על תוקף אהבתם אז של בני ישראל איש לרעהו כמאמר 'ויחן שם ישראל נגד ההר' - כולם כאיש אחד ובלב אחד, ולכן גם הנתבע מרוב אהבתו להתובע, לא היה מצערו, ומכריחו לילך ראשונה לבית דין, ולהזמינו לדין תורה - כי אם הוא בעצמו היה הולך בראשונה עם התובע לבית דין, ושניהם היו הולכים כאיש אחד ובלב אחד, כי אהבתם היתה גדולה איש לרעהו, ולא היה מפסיק ביניהם כי אם הדין תורה, שהיה ביניהם כי כל אחד היה חושב כי אתו הצדק, ולכן היו באים לבית דין לברר עם מי הצדק.
וירמוז הכתוב גם על תוקף חסידותם שלא היה בהם שום איש שהיה חפץ לעשות דבר מרמה וללכת עמו בעקיפין ודחיות שונות כי אדרבא, גם הנתבע בעצמו, שלפי דעתו אינו חייב שום דבר לחברו, בכל זאת, לא היה מניח הדבר עד שחברו יזמינהו לבית דין .
הושיע ציון, פרשת יתרו, עמ' ע"ו, הוצאת דפוס רפאל חיים הכהן, ירושלים, תש"ז (1947)

subscribe
subscribe