מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד שירתו: אחד אל אלד, אם בקצה השמים, אני לוקח
ומעתה אקוד, אשתחווה, אכרעה, אברכה את א-להי וא-להי אבותי, א-להי אברהם: א-להי אבי, אשר איל אחד אחז אביו בשיח: וא-להי אבי, אשר אמר אליו אביו - אל אחי אמך אותך אשלח: אליו אודה, אפאר, ארומם, אהדר אברך, אנצח: אשא אימיו, אפונה, אבוש, אכלם, אשוחח. איך אוכל? איך אנום או אישן? איך אחריש? אתאפק? אשר אחזה ארץ אבותי, אכלה אש אויב, שוקט ובוטח:
אמנם, אעתיר אליו, אקראנו אבי אתה, אלכה אשובה, אל אישי אשר אמר אלי: 'אהיה אשר אהיה', אני לכל סולח: אקח אגודת אזוב, אזה, אתלבן, אטהר, אז אתרצה אל אישי כריח: אנא אזון אנקתי, אנקת אביון, אמצני א-דני כי בך בוטח: אשוב, אחריך ארוצה, אשכון, ארעה אמונה, ארמון בריח: 'את אחי אנכי מבקש', אותותינו אות אמת, אמרת אלוה אשרקה אליהם, אחד אל אחד, אם בקצה השמים אני לוקח: אזכור אליכם אהבת אברהם אביהם, אשר אהבתיהו כקרבן ריח: אני אחנה רד אהל, אפדכם בית מכון על הר ה', אור ה' אור זורח: במהרה בימינו אמן.
חכם מבורך ברהנץ, 'יבורך גבר', הקדמה, תוניס, תרנ"ה (1895) מתוך 'החכם היומי'
