ה' ציווה את אברהם אבינו על המילה, שישמור על המצווה הזו הוא וזרעו. ראינו מה יקרה מצוות המילה על הקדוש ברוך הוא, שהשכינה לא שורה על טומאה, אלא על קדושה, ולפני המילה אמר הפסוק על אברהם: 'ויפול אברם על פניו וידבר אתו א-לוהים לאמר' - בגלל טומאת הערלה, לא היה לו כח לעמוד לפני ה', אבל אחרי המילה 'עומד לפני ה'', שכבר ניטלה ממנו הערלה, ונשאר בשלמות הקדושה בלי הערלה.
וזכות זו אנו מבקשים מהשם יתברך בתפילה: 'שומע תפילת כל פה' - פ"ה 85 חשבון 'מילה', שבזכות המילה יזכור לנו הבטחתו לאברהם ולזרעו, ועל זה אמר הנביא ירמיה: 'זכור ה' מה היה לנו, הביטה וראה את חרפתנו' - בקש הנביא שיזכור את מצוות המילה, שעושים ישראל בשמחה רבה בסעודה גדולה, שאם מקריב את בנו למילה, נחשב לו כאילו הקריב קורבן על גבי המזבח, ורמז הנביא בזה: 'זכור ה' מה היה לנו' - ראשי התיבות אותיות מילה, ובזכות זה – 'הביטה וראה את חרפתנו' - בגלות וירחם עלינו.