חכם אליהו יעקב הכהן מסלתון


החכם היומי על לוח השנה:
< טבת ה'תשפ"ב December 2021 >
אבגדהוש
   כז/1כח/2כט/3ל/4
א/5ב/6ג/7ד/8ה/9ו/10ז/11
ח/12ט/13י/14יא/15יב/16יג/17יד/18
טו/19טז/20יז/21יח/22יט/23כ/24כא/25
כב/26כג/27כד/28כה/29כו/30כז/31 
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד טעם לומר לאחר י"ב מפטירת אביו או רבו 'הריני כפרתו'.
חילק הרשב"ץ, זיכרונו לברכה, שבתוך י"ב חודש אומר: 'הריני כפרת משכבו', ולאחר י"ב חודש אומר: 'הריני כפרתו' לבד. כיוון שבפירוש 'הריני כפרתו' הוא שכל ייסורים הראויים לבוא על אביו ורבו, יבואו עליו, והוא יסבול אותם בעבורם, כמו שפירש רש"י, זיכרונו לברכה. וזה לא שייך כי אם בתוך י"ב חודש, כמו שכתב 'משפט רשעים בגיהנם י"ב חודש'. אבל לאחר י"ב חודש, שכבר קיבל מה שקיבל, מה הלשון אומרת: 'הריני כפרתו'? - אומנם הנראה, לעניות דעתי לומר, שכוונת הרשב"ץ, זיכרונו לברכה, על פי מה שאמרו חכמי האמת, שאף אם האדם קיבל עונשו י"ב חודש בגיהנם, ונעשה זך ונקי וזכה לגן עדן, עם כל זה כשרוצים להעלות אותו, למעלה יותר עליונה, חוזרים ודנים אותו גם כן, ואם אינו ראוי לאותה מעלה, יחזור ויקבל עונש, אבל לא כבראשונה. ומשום כך שייך לומר, אפילו לאחר י"ב חודש 'הריני כפרתו'.
חכם אליהו יעקב הכהן מסלתון , ויעל אליהו, עמ' מז-מח, דפוס יוסף בן יחזקאל חאמץ. קהיר, תרצ"ח (1938). מתוך 'החכם היומי'

subscribe
subscribe