חכם אליהו ילוז


החכם היומי על לוח השנה:
< תשרי ה'תשפ"ה October 2024 >
אבגדהוש
  כח/1כט/2א/3ב/4ג/5
ד/6ה/7ו/8ז/9ח/10ט/11י/12
יא/13יב/14יג/15יד/16טו/17טז/18יז/19
יח/20יט/21כ/22כא/23כב/24כג/25כד/26
כה/27כו/28כז/29כח/30כט/31  

מקצת שבחו

חכם אליהו ילוז נולד לאמו חנה בת החכם מרדכי פדידה, ולאביו חכם אברהם ילוז, בשנת תר"ך (1860) בעיירה מזגידה שבמחוז תאפילאלת שבמרוקו. בית משפחתו היה בית ועד לחכמים, ושם מקום תלמודו בילדותו.
בשנת תרל"ג (1873), החלה משפחתו במסע עלייתם לארץ ישראל. בהיותם בדרך, בעקבות מות הסולטאן מוחמד וסכנת השודדים בדרכים, התעכבה המשפחה בעיר פאס. מקץ שנה, המשיכה המשפחה את מסעה דרך טנג'יר, משם לאלכסנדריה, עד הגעתם ארצה בחודש טבת בשנת תרל"ד (1874), והשתקעותם בעיר טבריה.
בשנת תרל"ה (1875), חכם אליהו ילוז נשא לאישה את שמחה בתו של חכם דוד א-סודרי. הוא שכר חדר על יד בית הכנסת 'הסניור' שעל יד הכנרת, ושם לן בעומקה של הלכה. 
בשנת תרמ"ב (1882), החל לדרוש בבית הכנסת הגדול שבעיר טבריה, לבקשת רבני וחכמי העיר. 
בשנת תר"ן (1890) יצא לשליחות כשליח דרבנן לערי מרוקו מטעם חכמי טבריה. בבואו לערים הגדולות פאס, מכנאס  צפרו וטנג'יר נשא ונתן בדברי הלכה עם החכמים הגאונים שישבו באותה העת על מדין.  
בשנת תרנ"ג (1893) חכם אליהו ילוז שב לטבריה, ומונה כחבר בית הדין של טבריה, ובמרוצת הזמן מונה לאב בית הדין, תפקיד בו החזיק בו עד סוף ימיו. 
בשנת תרנ"ט (1899), חכם אליהו ילוז יצא לשליחות נוספת לערי צפון אפריקה יחד עם בנו חכם יוסף חיים ילוז
בשנת תרס"ב (1902) חכם אליהו ילוז שב לטבריה, אך בתחילת שנת תרס"ג (1902) פרצה בעיר מגפה, וחכם אליהו עבר לכפר פקיעין, שם ישב יותר משנה. 
בשנת תרע"ד (1914) עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נאסר חכם אליהו ילוז ומשפחתו ע"י הממשלה הטורקית, מכיוון שהחזיקו באזרחות בריטית. בסיוע הקונסול האמריקאי, גלו לאי כרתים יחד עם יהודים רבים. חכם אליהו ילוז מונה ראש לכל הגולים. משם הועברו לקפריסין. משכבשו הבריטים את הארץ שבו לטבריה.
בחודש אב בשנת תרפ"ט (1929), בעקבות הזוועות שנעשו ביהודים בירושלים, חלשה מאוד דעתו. חכם אליהו ילוז חלה ומסר את נשמתו לבורא ביום כ"ב אלול בשנת תרפ"ט (1929). במותו הוכרז ביטול מלאכה בעיר טבריה ותשובי העיר נאספו ללוות את מיטתו בדרכו האחרונה. 
חכם אליהו ילוז הותיר אחריו ספרים רבים, חלקם הספיק להדפיס בחייו. ביניהם: 'פתח אליהו' - דרושים, 'יש מאין' - שו"ת ב' חלקים, 'זמירות ישראל'-  על תהילים, 'מעשה אליהו' - דיני קידושין, ועוד.
הצהרת נגישות