חכם ברוך מטראני


החכם היומי על לוח השנה:
< כסלו ה'תשפ"א November 2020 >
אבגדהוש
יד/1טו/2טז/3יז/4יח/5יט/6כ/7
כא/8כב/9כג/10כד/11כה/12כו/13כז/14
כח/15כט/16א/17ב/18ג/19ד/20ה/21
ו/22ז/23ח/24ט/25י/26יא/27יב/28
יג/29יד/30     

מקצת שבחו

חכם ברוך מטראני נולד לאמו ולאביו חכם יצחק בשנת תר"ז (1847) בעיר קירקלרלי, בתראקיה, שבטורקיה.
ראשית תורתו למד מפי אביו, חכם יצחק מטראני, שהיה מורה לעברית בתלמוד תורה בעירו. למד בישיבות, אשר בעירו, ונודע כתלמיד חריף ומוכשר. בנערותו נמשך אל ההשכלה, למד לשונות, קרא הרבה, ולמד מפי החכם יוסף הלוי, שייסד את תלמוד התורה החדש בעיר אדירנה.
בשנת תרכ"ד (1864) נסע עם אביו לאדירנה, שם נשא לאישה את בתו של חכם שלמה ראזון. מאדירנה עבר לעיר ימבול. שם אביו, שימש מנהל בית ספר. לאחר שובם לאדרינה, שימש אביו מנהל בית הספר 'כל ישראל חברים', והוא שימש מורה לעברית. חכם ברוך מטראני ראה בתחיית השפה העברית את ראשית הגאולה, ופיתח פדגוגיה ייחודית ללימוד עברית דרך המחזת סיפורי התורה בעברית. לימים הקים באדירנה את בית הספר 'מקווה ישראל' על טהרת העברית. במקביל פרסם מאמרים רבים בעיתוני התקופה.
בשנת תרכ"ט (1869) עזב את אדרינה, ועבר לעיר סופיה בבולגריה, שם שימש מורה בבית הספר 'כל ישראל חברים' המקומי. משם נסע לעיר וינה, שם נועד עם פרץ סמולנסקין מראשי תנועת ההשכלה, משם נסע לעיר באדן באדן, בגרמניה, ונועד עם חכם יהודה אלקלעי, ממבשרי הציונות. בהמלצתו הקים את כתב העת 'כרמי', שיצא לאור בעיר פרשבורג, חציו בעברית וחציו בלדינו. לאחר פטירת אביו, חזר לעיר אדירנה לדאוג לאחיו. הוא הקים מחדש את בית הספר, וקרא לו על שם אביו 'עקידת יצחק'. לצוות בית הספר הצטרף חכם אברהם דאנון, ושינהם ייסדו את אגודת 'דורשי השכלה'. במקביל המשיך לפרסם בעיר פרשבורג את כתב העת 'כרמי'.
בשנת ה'תרל"ו (1876) שב לווינה כדי להדפיס את ספריו, שכתב בלאדינו, העוסקים בחינוך ובתנועת התחייה. בשנת תר"ם (1880) בשל קשיי פרנסה, עבר לעיר קושטא, שם הקים וניהל בית ספר בחסות הגביר משה בר נתן. בשל עמדותיו, אותם הביע בגלוי, בדבר תחיית העם היהודי בארצו, נאלץ להתמודד עם עלילות נגדו, והלשנות לשלטונות. הוא לקה בליבו, והגביר משה בר נתן, יצא להגנתו, ולקחו תחת חסותו.
בשנת תרמ"ב (1882) זכה ועלה לארץ ישראל, התיישב בירושלים, והתגורר בשכונת נחלת שבעה. הוא התיידד עם הרב זאב יעבץ, הרב ישראל דוב פרומקין ואליעזר בן יהודה, והחל כותב בעיתון 'חבצלת', תחת שם העט בני"ם. הוא התפרנס בדוחק, ושימש מורה לבניו של הראשון לציון, החכם יעקב שאול אלישר.
בשנת תרמ"ז (1887) חזר לעיר קושטא, אך בהוראת החכם באשי, נאלץ לעזוב את העיר ולשוב לאדירנה. הוא מכר את נחלת אביו, ושב לעיר וינה בכדי לחדש את הוצאת כתב העת שלו, תחת השם 'כרמי שלי'.
בשנת תרנ"ד (1894) שב לירושלים, והתפרנס מחנות קטנה לספרי לימוד. בירושלים ייסד שבועון בעברית ובלדינו, אך לא הצליח להחזיקו כלכלית. הוא התמנה למנהל תלמוד תורה 'תורה אור' של העדה הספרדית ביפו, אך בהיעדר משאבים, לאחר מספר חודשים, נאלץ לסגור את תלמוד התורה.
בשנת תרנ"ז (1897) שב לאדרינה. משם עבר להתגורר אצל בנו, בעיר הולדתו קירקלרלי. לאחר שנתיים עבר לגור בסופיה שבבולגריה, ושב להוציא את 'כרמי שלי'. לאחר מכן עבר להתגורר בעיר רוסה, שם הוציא את כתב העת, תחת השם 'השלום'. אחרי כן עבר לבלגרד. שם שימש מורה, ולאחר מכן מנהל בית הספר. בשנת תרס"ח (1908) נסע לעיר וינה כדי לעבור ניתוח בליבו. לאחר שהחלים, חזר לאדרינה, והקדיש זמנו ללימוד ולכתיבה.
חכם ברוך מטראני נפטר ביום כ"ג באב תרע"ט (1919) ומנוחתו כבוד באדירנה. הוא חיבר 39 ספרים ו-8 מחזות, אך רק ספר הלימוד שלו 'חינוכי בנים' - שיטת לימוד ודקדוק בעברית, ראה אור בדפוס.


subscribe
subscribe