קֶייס אַייֶלִין' מנשה אַדְגוֹאַיָצ'וֹאוו


החכם היומי על לוח השנה:
< תשרי ה'תשפ"א September 2020 >
אבגדהוש
  יב/1יג/2יד/3טו/4טז/5
יז/6יח/7יט/8כ/9כא/10כב/11כג/12
כד/13כה/14כו/15כז/16כח/17כט/18א/19
ב/20ג/21ד/22ה/23ו/24ז/25ח/26
ט/27י/28יא/29יב/30   

מקצת שבחו

קֶייס אַייֶלִין' מנשה אַדְגוֹאַיָצ'וֹאוו, נולד לאמו ולאביו קֶייס אַיֶלִין’ בשנת תרצ"ג (1933) בחבל ווֹלוֹ לַסְטָה שְׁמֶלָה אתיופיה.
ראשית תורתו למד מאביו, קֶייס אַיֶלִין’, אך בילדותו נפטר אביו, ובשנת ת"ש (1940), שלחה אותו אמו, יחד עם הגלימה של אביו ('לְבְסֶת') וספר התורה (ה'אורִית') שלו, לכפר אחר, להתחנך ע"י מֶלוקְסֶה (נזיר) יֶנֶטָה מָרוּ.
קֶייס אַייֶלִין' מנשה אַדְגוֹאַיָצ'וֹאוו גדל בתורה וביראה. בשבתות ובחגים, היה הולך לבית כנסת של קרובו, אבא קֶייס בֶייֶנֶה יצחק, בכפר סמוך. אהבתו ללימוד הביאה אותו ללמוד גם אצל, אבא ווֹלֶלָה. על מנת שלא לפגוע בכבוד רבו, היה יוצא ללמוד אצל אבא ווֹלֶלָה, רק לאחר שרבו נרדם. בשנת תש"ז (1947) לאחר הגיעו לגיל מצוות, תר אחרי מורים נוספים, בהרי סְמֶיין, ולמד מפי אבא ראובן, ואבא מנסה ראובן.
קֶייס אַייֶלִין' מנשה אַדְגוֹאַיָצ'וֹאוו נשא לאשה את אַיַלְנֶש יעקב (לאה), בת אברהם יעקב ואַלְטֶש אנניה.
בתחילה התגורר באזור סְמֶיין ואחר עבר לכפר ווֹפְדָר. הוא ערך טקסי כפרה, נישואין ואזכרה. יחד עם קֶייס מְנַסֶה זִימְרוּ הסתובב בכפרי הסביבה וחזק את הקהילה נגד המיסיון. לאחר הסמכתו לקֶייס עבר להתגורר בהר אְמְבָה.
בשנת תשמ"ב (1982) קֶייס אַייֶלִין' מנשה אַדְגוֹאַיָצ'וֹאוו ביקש לעלות לארץ ישראל, אלא שאז פקדו אותו כמה אסונות, בנו אַשָגֶרֶה איילין ונכדו נפטרו, ובנו אְנְגְדָאו יוסף נעצר על-מנת לגייסו לצבא האתיופי. לאחר השתדלות רבה, שוחרר אְנְגְדָאו יוסף ויצא לסודן. בשנת תשמ"ג (1983) החל קֶייס אַייֶלִין' מנשה אַדְגוֹאַיָצ'וֹאוו, בראש כל קהילתו, את מסעם לסודן. לאורך כל הדרך, שארכה ארבעה חודשים, הוא נשא בידו את ספר האורית, וחיזק את הצועדים בתפילותיו. כשהגיע לסודן, חבר לבנו אְנְגְדָאו יוסף. הם שהו במחנה ווֹדִילוֹ, ואחר עברו מחנה בגֶדָרִיף.
בשנת תשמ"ד (1984) זכה ועלה לארץ ישראל. הוא התגורר בעתלית, ואחר התיישב בעיר חדרה.
לגודל אכזבתו, ספרי הקודש, שהביא מאתיופיה, ונלקחו ע"י אנשי המוסד, לא הוחזרו לבעליהם, והוא נאלץ לצאת למאבק משפטי עד שבסיוע פרופ' קורינאלדי, הושבו ספרי הקודש לבעליהם. קֶייס אַייֶלִין' מנשה אַדְגוֹאַיָצ'וֹאוו עמד בראש התנגדות העולים לדרישת הגיור לחומרה. יחד עם בנו קֶייס ראובן אַדְגוֹאַיָצ'וֹאוו שבת במשך 30 יום מול הכנסת עד שנמנעה הדרישה לגיור לחומרא, ונקבע כי רשם הנישואין יהיה החכם דוד שלוש. לאחר שההסכם לא מומש במלואו, עתר לבג"ץ, שפסק כנגד דרישת הגיור לחומרא.
לאחר שהמדינה סירבה להכיר בהסמכת קֶייסים חדשים, ומנעה מהקֶייסים לקיים טקסי נישואין. הוא פעל להמשכת מסורת הסמיכה, והסמיך את שני בניו קֶייס ראובן וקֶייס יוסף. הוא התעקש לקיים טקסי נישואין, הגם שאינם דרך הרבנות הראשית, וארגן טקס נישואין ל14 זוגות ביד אליהו. לבסוף הוא קיבל היתר מהרבנות לערוך חופה וקידושין. למרות האיסור לשחוט מחוץ לבית מטבחים, הוא המשיך בדרך השחיטה המקובלת אצל יהודי אתיופיה. במהלך אזכרה בקרית ים, הוא שחט במקום כמנהג יהודי אתיופיה, כשהגיעו שוטרים, וביקשו ממנו להציג אישור שחיטה, ענה להם כי המצנפת שעל ראשו היא התעודה שלו, והוא שוחט כמנהג אבות אבותיו.
בשנת תשנ"ד (1994) שימש כנציגם הראשי של כל הקֶייסים בוועדה הציבורית להשוואת מעמד הקֶייסים למעמד הרבנים. קֶייס אַייֶלִין' מנשה אַדְגוֹאַיָצ'וֹאוו התנגד לקבלת משכורת מהרבנות, מחשש לפגיעה בעצמאות הקֶייסים. הוא סירב לקבל משכורת, אף שראו בו את ה'לִיקֶה כַּהַנַת', ו בדומה לתפקיד רב הראשי, שימש בפועל ראש הקֶייסים.
קֶייס אַייֶלִין' מנשה אַדְגוֹאַיָצ'וֹאוו נפטר ביום ג' בשבט תשע"ח (2018).
אין בידינו כתבים מדברי תורתו, העלנו על הכתב, דברים שנאמרו משמו ע"י אשתו, תלמידיו ומכריו. מתוך ראיונות שקיימו בנותיו אסתר ישעיהו ודבורה ביאדגלין' עם אַזַאנוֹ פְרְדוּ, אִיָאסוּ סולומון, גֶבִיאוֹ בֶלַאָי דֶסֶה ופרופ' קורינאלדי.


subscribe
subscribe