חכם פנחס כהן


החכם היומי על לוח השנה:
< ניסן ה'תשפ"ד April 2024 >
אבגדהוש
 כב/1כג/2כד/3כה/4כו/5כז/6
כח/7כט/8א/9ב/10ג/11ד/12ה/13
ו/14ז/15ח/16ט/17י/18יא/19יב/20
יג/21יד/22טו/23טז/24יז/25יח/26יט/27
כ/28כא/29כב/30    
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד חביבות מצוות חנוכה, הגם שאחרי כל רמ"ח מצוות עשה.
וזה שהיה שקומץ קטן של אנשים קדושים, באו להלחם עם אנשים רבים וגיבורים, וניצחו, זה מפני שעשו את ההשתדלות שלהם במסירות נפש, וכיוון שזה היה מצד עצמם, שהלכו ופינו את היכלך, והדליקו נרות בחצרות קודשך - זה ה' אהב. משל למה הדבר דומה? - למלך שהיו לו תלמידים תינוקות, ותמיד היה אוהב אותם מאד, ומידי פעם היה עושה להם מסיבה, והיו באים ושמחים. פעם הילדים אמרו לו: אדוני המלך, אולי פעם אנחנו נעשה לך מסיבה? אמר להם: טוב, תעשו. וכבר המלך תיאר לעצמו, שהסעודה שהוא מכין זה ודאי לא כמו של התינוקות, שהרי הוא יש לו משרתים, כלים יותר יפים וכו'. הם הכינו לו מה שיכלו, הזמינו את המלך, ובא ושמח שמחה גדולה יותר מכל פעם. אמרו לו: מה קרה? - כשאתה מכין יותר, אתה לא שמח ככה, ועכשיו שהם הכינו לך כזה פשוט, אתה שמח כל כך? אמר להם: כן, עכשיו שאני רואה, שאתם באמת אוהבים אותי, ועושים את ההשתדלות שלכם, מה שיכולתם, זה יותר חשוב לי. ולכן מצוות נר חנוכה, אפילו שזה לא כתוב בתורה, וזה אחרי כל הרמ"ח מצוות, בכל זאת זו מצוה חביבה מאוד מאוד, שאפילו צריך למכור על זה את כסותו. ודווקא בימים אלו, היצר הרע מנסה להשתלט על האדם ומנסה להסיתו, ולכן צריך שיהיה מסירות נפש בלימוד התורה, כדי לדחות את היצר הרע, כמו שמסרו נפשם ונלחמו קומץ קטן עם גיבורים גדולים וניצחום.
חכם פנחס כהן , יקרא דשכביה, עמ' קיב-קיג, הוצאת ישיבת פורת יוסף, ירושלים, תשס"ב [2002]. מתוך 'החכם היומי'
הצהרת נגישות