חכם קס מלקה עזריה יהייס


מקצת שבחו

קֶייס מֶלְקֶה עזריה יִהֶיִיס, נולד לאביו קֶייס עזריה ולאמו לָאקֶץ' טֶדְלָה בשנת תרע"ח (1918), בטֶדָה, גונדר אתיופיה.
ראשית תורתו למד מפי אביו, קֶייס עזריה יִהֶיִיס בכפר טֶדָה. בשנת תרפ"ח (1928) עברה המשפחה לכפר אוּזַבָה. הוא העמיק בלימודו, ולמד את שפת הגעז מפי אבא גוֹבַאו. לצד הלימוד, סייע לכלכלת המשפחה בעבודה בשדה.
בשנת ת"ש (1940) נשא לאשה את יהודית אַסְרֶֶס, ונולדו להם ארבעה בנים ושתי בנות.
בשנת תש"א (1941) הוסמך לקֶייס בטקס חגיגי בקהילה. היה יד ימינו של אביו בהנהגת הקהילה, ובכל דבר שבקדושה. למחייתו עבד בחקלאות, ונהנה מיגיע כפיו. כשאביו הגיע לגיל 90, העביר לידיו את הנהגת הקהילה.
קֶייס מֶלְקֶה עזריה יִהֶיִיס סבב בין כל הכפרים באזור, ודאג לרווחתם של היהודים ולשמירת חיי הדת.
בשנת תשל"ז (1977), לאחר שסוף סוף, מדינת ישראל פתחה את שעריה ליהודי אתיופיה, מנגיסטו היילה מריאם, שתפס את השלטון באתיופיה, ניתק את קשריו עם ישראל, ונחסמה דרך העלייה החוקית.
קֶייס מֶלְקֶה עזריה יִהֶיִיס התנגד לעלייה לארץ ישראל דרך סודן, מפני סכנות הדרך, שחמורה הסכנה מאיסור, והעדיף להמתין לשעת כושר.
בשנת תשנ"א (1991), זכה ועלה לארץ ישראל. הוא התיישב בעיר אשקלון, וייסד בית כנסת על שם אביו קֶייס עזריה יִהֶיִיס. לבית הכנסת הביא איתו מאתיופיה ספר תורה בן 500 שנה. ביתו היה פתוח לכל דורש, ושימש מוקד עלייה לרגל, של בני הקהילה הרבים, הפזורים ברחבי הארץ. הוא פעל למען שימור המסורת של יהודי אתיופיה. הוא הסמיך בארץ 30 קֶייסים צעירים, והורה על הקמת 'המועצה הארצית של כוהני יהדות אתיופיה בישראל'. נלחם למען הכרה ביהדותם של יהודי אתיופיה, ולהכרה בקֶייסים כרבנים לקהילותיהם, המוסמכים לערוך טקסי נישואין וקבורה.
קֶייס מֶלְקֶה עזריה יִהֶיִיס נפטר ביום ז' אלול תשע"א (2011).
אין בידינו כתבים מדברי תורתו, העלנו על הכתב, דברים שנאמרו משמו ע"י ילדיו, תלמידיו ומכריו.
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד לעשות סעודה גדולה לכל הקהילה במוצאי יום הכיפורים.
קֶייס מֶלְקֶה עזריה קיבל מאבות אבותיו, מדורי דורות, לעשות מסיבה וסעודה גדולה לקהילה, במוצאי צום יום הכיפורים. לסעודה מוזמן כל אחד מבני הקהילה, ללא הבדלה והפרדה. כך בכל שנה ושנה. אחרי פטירתו, בנו הקֶייס אביו עזריה ממשיך את המנהג ועורך את הסעודה בכל שנה. הוא ואשתו שתזכה לחיים ארוכים. הם עושים את הכל בעצמם, בלי אף עזרה מאף אחד.
דברים שנאמרו משמו ע"י בנו קייס אביו עזריה: מתוך ראיונות שקיים ברוך אסממאוי אדיסו (ברוך גרמאי), שמואל ילמה ובתיה מקובר
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שרשרת מסירת ספר התורה, מדור לדור.
קֶייס מֶלְקֶה עזריה החזיק בספר תורה בן חמש מאות שנים. הוא קיבל אותו מהדורות הקודמים, והעביר אותו לדור הנוכחי, ולדור העתיד באמצעות בנו הקֶייס אביו עזריה. שבעה דורות הספר הזה עבר, וכיום הוא נמצא בבית כנסת באשקלון, ועדיין לומדים ממנו.
ברים שנאמרו משמו ע"י בנו קייס אביו עזריה: מתוך ראיונות שקיים ברוך אסממאוי אדיסו (ברוך גרמאי), שמואל ילמה ובתיה מקובר.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שהיה מסתובב ברגלו, בכל מקום שיש יהודים.
קֶייס מֶלְקֶה עזריה הוסמך לתפקיד קֶייס על ידי זקני הקהילה והקֶייסים הוותיקים. הטקס נערך בצורה של מסיבה גדולה, כמו חתונה. למחרת הטקס הריהו קֶייס לכל דבר. יש בידו סמכות לחתן, לעשות טקס הלוויה, לערוך טקס אזכרה, וללמד. בנוסף הוא גם מנהל את התפילות בימי החול, בשבתות ובחגים. קֶייס מֶלְקֶה עזריה נהג לעבור בין כל הכפרים, בכל מקום שיש יהודים, מצפון ממזרח, ממערב ומדרום. לא רק בסביבה שלו. היה לו כח רצון וכוחות-גוף, להסתובב בכל הכפרים האלה, ללא אמצעי תחבורה כמו אוטובוס, מונית ומכונית. באופן קבוע הוא היה הולך כמה וכמה קילומטרים.
דברים שנאמרו משמו ע"י בנו קייס אביו עזריה: מתוך ראיונות שקיים ברוך אסממאוי אדיסו (ברוך גרמאי), שמואל ילמה ובתיה מקובר.
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד לסייע במציאת בית, למי שיצא לארץ, אך חזר על עקבותיו.
כשהתארגנה קבוצת יהודים באתיופיה למסע לארץ ישראל דרך סודן, הוא לא תמך ברעיון. הדרך מסוכנת, ויש בין ההולכים זקנים, נשים בהריון, תינוקות וילדים. הוא לא חשב שהעלייה עצמה היא דבר רע, הוא רק חשב על ביטחונם של היוצאים בדרך זו. ואכן אנשים רבים שילמו בחייהם.
חלק מהאנשים שיצאו למסע, החליטו לחזור, אך לא יכלו לחזור לבתיהם. חלקם נתפסו על ידי השלטונות, והוחזרו בחזרה, בלי שהגיעו לסודן. המצב היה מאוד קשה. קֶייס מֶלְקֶה עזריה עזר לכולם, במציאת בית ואיסוף תרומות.
דברים שנאמרו משמו ע"י בנו קייס אביו עזריה: מתוך ראיונות שקיים ברוך אסממאוי אדיסו (ברוך גרמאי), שמואל ילמה ובתיה מקובר.
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד לנצל הפתח לשוויון בין הדתות להקמת בתי כנסת.
התקופה שבה החלו יהודי אתיופיה לעלות לישראל הייתה תקופה קשה. רבים חזרו מהמסע, והיו צריכים עידוד. רבים המתינו בכפרי-מעבר, עד שתיפתח הדרך. בנוסף, בתים רבים עמדו ריקים.
באותם ימים שליט אתיופיה, שעמד בראש הדרג המדיני, מנגיסטו היילה מרים, הכריז שהוא רוצה לקיים שוויון בין הדתות כולן: נוצרים, מוסלמים ויהודים, ללא הבדל. לפיכך יותר ליהודים לבנות בתי כנסת, בכל מקום בו יהודים נמצאים. קֶייס מֶלְקֶה עזריה ניצל את ההזדמנות, ופנה לשלטונות וקיבל אישור לבניית בתי הכנסת. הוא מינה נציגים בכל כפר וכפר, ואחראים לכל אזור. הוא ניצל את הבתים שעמדו ריקים לשם כך. הוא הגיע גם לכפרי-המעבר, שלא היה להם בתי כנסת, וסייע להם.
דברים שנאמרו משמו ע"י בנו קייס אביו עזריה: מתוך ראיונות שקיים ברוך אסממאוי אדיסו (ברוך גרמאי), שמואל ילמה ובתיה מקובר
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שהדת שלנו היא לא נושא של הממשלה.
היה נהוג שבנות יהודיות, בעת מחזור, שוהות בבית הנידה, אך לפי השלטונות הן חייבות להגיע לבית הספר. קֶייס מֶלְקֶה עזריה פסק: הדת שלנו היא לא נושא של הממשלה.
הוא נלקח למאסר אך למחרת שחררו אותו, אחרי שבני הקהילה שילמו את הקנס. הבנות היהודיות לא הלכו לבית הספר, כמנהג 'ביתא ישראל'
דברים שנאמרו משמו ע"י בנו קייס אביו עזריה: מתוך ראיונות שקיים ברוך אסממאוי אדיסו (ברוך גרמאי), שמואל ילמה ובתיה מקובר.
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שלא לדבר סרה במדינת ישראל, לא בהפגנות ובצעקות.
היה נהוג שבנות יהודיות, בעת מחזור, שוהות בבית הנידה, אך לפי השלטונות הן חייבות להגיע לבית הספר. קֶייס מֶלְקֶה עזריה פסק: הדת שלנו היא לא נושא של הממשלה.
הוא נלקח למאסר אך למחרת שחררו אותו, אחרי שבני הקהילה שילמו את הקנס. הבנות היהודיות לא הלכו לבית הספר, כמנהג 'ביתא ישראל'.
דברים שנאמרו משמו ע"י בנו קייס אביו עזריה: מתוך ראיונות שקיים ברוך אסממאוי אדיסו (ברוך גרמאי), שמואל ילמה ובתיה מקובר.
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שלא חסר דבר שקיבל תורה מאביו, ונתן אותה לבנו.
לפני שנפטר קֶייס מֶלְקֶה עזריה, הוא הזמין אותי לכתוב קורותיו, וכך אמר: אחרי שאלך לעולמי, לא לבכות עלי; רק לספר מה שעשיתי, ושלא חסר לי דבר. קיבלתי את התורה מאבי, ונתתי אותה לבני.
דברים שנאמרו משמו ע"י נדב קסוומר: מתוך ראיונות שקיים ברוך אסממאוי אדיסו (ברוך גרמאי), שמואל ילמה ובתיה מקובר