חכם מרדכי שמואל גירונדי


מקצת שבחו

חכם מרדכי שמואל גירונדי נולד לאמו ולאביו חכם בן-ציון אריה גירונדי, בשנת תקנ"ט (1799) בפאדובה באיטליה. 
ראשית תורתו למד מפי אביו, שהיה מורה צדק ואב בית דין בעיר פאדובה, מפי החכם יצחק רפאל פינצי, והחכם שבתי אהרון חיים מאריני, והעמיק וגדל בלימוד מפי רבו החכם ישראל קוניאן, שנפטר בשנת תקפ"ד (1824). 
חכם מרדכי שמואל גירונדי נשא לאישה את בתו של הרופא החכם רפאל לוצאטו, ונולד להם החכם אפרים רפאל.
בשנת תקע"ח (1817) הוציא לאור את ספרו הראשון 'תוכו רצוף אהבה' בענייני מוסר ודרך ארץ בעיר פיזה.
בשנת תקפ"ט (1829) חכם מרדכי שמואל גירונדי החל לשמש ראש אבות בתי הדין ושני בקודש בעיר פאדובה, ובשנת תקצ"א (1831), לאחר פטירתו של רב העיר, החכם אלישמע מאיר פדובני, נתמנה כרב העיר פאדובה.
חכם מרדכי שמואל גירונדי אסף ביגיעת שנים, שמות חכמי ישראל ותולדותם, שנעלמו מעיני כל חי כדי להוציאם מחשכה לאורה, להקים שם המת על מלאכתו, ולתת נחת רוח לנשמתו.
חכם מרדכי שמואל גירונדי נפטר בפתאומיות ביום י"ג טבת בשנת תרי"ב (1852)
ספרו 'תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליה' יצא לאור לאחר מותו בידי בנו בשנת תרי"ג (1853) בעיר טריסטה. ספרו 'מירא דכיא' - חידושים בפרד"ס יצא לאור מכתב יד בשנת תשנ"ט (1999). חיבורים נוספים: 'יד מרדכי', 'ליקוטי שושנים' ו'קבוצת כסף' נשתמרו בדפוס ישן בכתב יהודי-ספרדי, המכונה כתב רש"י, חידושים נוספים ותשובותיו עומדים בכתב יד, כן נמצא ספר שולחן ערוך, שהיה ברשותו, ובשוליו פסקי הלכות בכתב ידו.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שרוב המצוות הם תלויים באהבת חברו כמוהו.
'מה ששנוא עליך - לחברך לא תעשה, זו היא כל התורה כולה, והשאר פירושה הוא, לך ולמד' - ובאמת, כי דייקת תמצא, רוב המצוות הם תלויים באהבת חברו כמוהו, כל מצוות צדקה, ולקט שכחה ופאה, תרומות ומעשרות, ומשא ומתן באמונה, ואיסור ריבית, והרבה כיוצא בהם. אחר כך כמעט כל המידות: הרחמים והחנינה וארך אפים ורב חסד, ולדונו לכף זכות, ושלא לעמוד על דם רעך, והרחקת רכילות, ולשון הרע, והוצאת דיבה וליצנות, וקנאה ושנאה ונטירה, ועניין כעס ורצון ורדיפת הכבוד, ומידות אלפים ואלפים כיוצא בהן, שיקיים רוב מצוות עשה ולא יעבור על רוב לא תעשה, ויהא שלם בכל המידות כשיאהב לחברו כמוהו. ואף מה שלא שייך בין אדם לחברו, כמו מאכלות אסורות וחמץ בפסח וכיוצא בהם, יקיימם בקל וחומר - אם יאהב לחברו כעצמו, קל וחומר יאהב להקדוש ברוך הוא, העושה חסד חינם עמו, חסד של אמת, והוא אדון העולם ובידו הכל יתברך שמו, הרי 'ואהבת לרעך כמוך' הוא הרגל, שהעולם עומד עליו, הרי 'ואהבת לרעך כמוך' הוא הגורם 'ואהבת את ה' א-לוהיך'.
תוכו רצוף אהבה, פרק ראשון, דף ו' ע"א. דפוס פיסא, תקע"ח (1818)
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד הדרך לאהבת כל אדם, הן עני הן עשיר.
באיזה דרך יגיע האדם לאהבת כל אדם? - אשכילך ואורך הדרך הוא שיעזור בנפשו ובממונו כפי יכולתו. העזר בנפשו הוא שישרת לכל אדם, הן עני הן עשיר ויטרח עבורם. העזר בממונו הוא שילווה לעשיר בעת צרכו למעות, וכן לעני ילווה בעת דחקו, וכן יפקידהו במתנת כפי כוחו, ולקצות עיתים ישלח מנות ודורנות, גם לעשירים, ויהא ותרן בשלו. ואם יהיה לו עסק עם בני אדם, יהיה כל משא ומתן שלו באמונה, ואל יקפיד בדבר מועט על חברו. לעולם יהיה חפץ שחברו ייהנה ממנו ואל ישתדל הוא ליהנות מחברו, ויהיו דבריו בנחת עם בני אדם. ביישוהו - אל יביישוהו, הטעהו אדם - אל יטעהו, יסבול עולם העולם על צווארו - והוא אל יכבוד עליהם, ולא יתקוטט עם בני אדם, ויקבל כל אדם בשמחה ובסבר פנים יפות, כי הסברתו פנים תחזק האהבה.
תוכו רצוף אהבה, פרק ראשון, דף ה' ע"ב. דפוס פיסא, תקע"ח (1818)
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד האיסור לשמוח במפלת אויבו, שגורם קטרוג בשמים.
'בנפול אויבך אל תשמח ובהיכשלו אל יגל לבך' - הנה ראינו שאסור לשמוח במפלת אויביו ולשונאו, אפילו אם הוא רשע ואפילו מאומות העולם, וכל שכן לשום אחד מישראל. כי מלבד שעובר לאו מן התורה, גורם קטרוג גם בשמים כמו שכתב הרב החיד"א בפירוש משלי בפסוק: 'שנאה תעורר מדנים' - שנאה, ששונא אדם לחברו, תעורר מדנים למעלה בשמים, שיהיה קטרוג בין המלאכים של זה למלאכים של חברו כי כל אחד יש לו מזלו, והמלאכים שנבראו ממצוותיו.
תוכו רצוף אהבה, פרק שני, דף ז' ע"ב. דפוס פיסא, תקע"ח (1818)
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד הדורש לרבים ומורה נבוכים, כולם יקראו בניו ומעשה ידיו.
יוצר האדם ובורא הכל, שם פה לאדם כדי שירגילהו בדברים שיש בהם תועלת לגוף ולנפש. לגוף, במה שצריך למחייתו, מסחורתו ופרנסתו ומאכליו ומשתיו, ולבושו וכל צרכיו. ולנפש, מה שמצווה בו כגון קריאת התורה שבכתב ותורה שבעל פה שהיא יסוד וקיום כל המצוות. וגם כן להודות לשם יתברך על כל הטובות שעושה עמנו בכל עת, ולברכו על כל הדברים שיהנה בעולם הזה, ולהתפלל לפניו ולבקש ממנו חסד, ולהתחנן לפניו בכל מה שיהא צריך לו, בלב שלם ומעונה, והוא ישמע אליו כמו שכתוב: 'קרוב ה' לכל קוראיו', וכתוב: 'לב נשבר ונדכה'. ואם יזכה לעלות למעלה העליונה, ללמוד תורה וללמדה, ולדרוש ולהורות לנבוכים, לשבח להם הדברים הנאים והמידות הטובות, ולגנות להם הפחיתויות, אשריו ואשרי חלקו, שהוא זוכה ומזכה לאחרים. כולם יקראו בניו ומעשה ידיו
תוכו רצוף אהבה, פרק חמישי, דף י' ע"ב. דפוס פיסא, תקע"ח (1818)
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד חכמת סבתו, שנשאה ונתנה בהלכה עם רבני הדור.
הרבנית מרת בנוינידה מריני, אמו של מורי רבי - אבי, הייתה חכמה גדולה בתורה ויודעת פרק בשיר, ויש לי מכתב ידה, פירוש איזה פסוקים ושירים. ובבחרותה נשאה ונתנה בארבע אמות של הלכה עם רבני הדור, והיו תמהים על חריפותה, וגם אחרי שהייתה לאיש עם מורי רבי - זקני המשכיל, כבוד מורי רבי מרדכי גירונדי, זכר צדיק לברכה, לא מנעה עצמה לעסוק בתלמוד ובמדרשים עד יום פטירתה, זיכרונה לחיי העולם הבא. מצאן קדושים החכמה מרת בנוינידה, אלמנת הישיש, כבוד מורי החכם רבי מרדכי גירונדי, זכר צדיק לברכה. אדם קרא לאשתו על כי היתה אם כל - מי כן, לזאת יקרא חוה על היותה אם כל חי. תלמידים הרבה גידלה לתורה, בדיוק קריאה ויראת אל חי.
תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליה, ערך ט"ז, עמוד 56, טריסטה תרי"ג (1853)
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שאין הדעת סובל להזיק דבר שברא הקדש ברוך הוא.
מעלת גדולת השלום בגאולה, אשר אנו מקווים, המעלה שישיגו החיים היא השלום שיתרבה בין החיות מזיקות, ובין האדם והחיות ובהמות שאינן מזיקות. כפי שכתוב בישעיה: 'וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ... כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים' - וכיוון שבא לידנו, יש לדקדק מה שייכות יש עם אומרו 'כי מלאה הארץ דעה את ה' - הלא בהיות אמת, שכל מזיק, בין מבעלי חיים המדברים, בין מבעלי חיים בלתי מדברים, הוא מחוסר דעת, שאין הדעה סובל להזיק דבר שברא הקדוש ברוך הוא, שאב אחד לכולם, אך לעתיד יתרבה הדעת בכל הבריאה, ויבינו בעצמם כי הוא מהדופי והזרות להזיק, וזה: 'ולא ירעו ולא ישחיתו בהר קודשי' ולמה? - משום 'כי מלאה הארץ דעה'.
תוכו רצוף אהבה, פרק שביעי, דף י"ד ע"ב. דפוס פיסא, תקע"ח (1818)