חכם מארי סעדיה בן אור דוראני


מקצת שבחו

חכם מארי סעדיה בן אור דוראני נולד לאמו מרת חמאמה מוסה ולאביו חכם עובדיה שלום דוראני ביום א' אדר תרע"ד (1913) בכפר חרף אלהייגה, סמוך למחוז שרעב שבדרום תימן.
הוא למד תורה מפי רבו המובהק חכם חיים סינוואני , ממנו למד הן את תורת הנגלה והן את תורת הנסתר. לימים שימש כרבם של יהודי כפרו, אותם הנהיג בענווה ואהבה, וביתו היה פתוח לשואלים בענייני הלכה ומוסר.
בשנת תש"י (1949) עלה חכם סעדיה בן אור לארץ, וקבע את מקום מגורו ברעננה, הוא סירב לקבל עליו משרה רבנית כלשהי ועבד למחייתו בגננות, תוך כדי עבודתו הגה חידושי תורה שיצאו לאור בספרים רבים. 
חכם סעדיה בן אור היה מוסר שיעורים קבוע בקהילת 'נצח ישראל' וכן בבית המדרש 'לאה ורחל', והיה שליח ציבור מהימן, אשר תפילותיו פותחות שערי מרום. חכם סעדיה בן אור היה ידוע לבריות כסנגורם של  ישראל. הוא דיבר בשבחם, השתתף בצערם ובשמחתם של הבריות,  ועל מצבתו ביקש לכתוב 'אוהב ישראל'.
חכם סעדיה בן אור נפטר ביום ה' אדר תשנ"ז (1997)
חכם  סעדיה בן אור כתב חידושים רבים על התורה שיצאו לאור בספרים הבאים: 'מחמדי אל' - חכמה ומוסר, 'ערוגות הבושם' - פירוש על התורה, 'נתיבות החוכמה' - חכמה ומוסר, 'טיפי שמן' - פירוש על תהילים, 'נופת צופים' - פירוש על הנביאים, 'עצי בושם' - פרוש על חמש מגילות, 'משנת חכמים' - פירוש על מסכת אבות,  'פאר מלכות' - פירוש על הכתובים.
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד רמז 'איכה ישבה בדד' בזכות אהבת חינם.
'איכה ישבה בדד העיר רבתי עם הייתה כאלמנה, רבתי בגויים, שרתי במדינות הייתה למס'. -
נראה לי בס"ד רמז נאה בפסוק זה, והוא כי ראשי תיבות הפסוק עולים בגימטרייה שנאת חנם (עם התיבות והכולל). ועניין הוא כי ידוע שבית המקדש השני נחרב בעוון שנאת חינם. ומה שבא זה ברמז ולא נכתב בפירוש, הוא מפני שמגילת איכה נכתבה על חרבן בית המקדש הראשון, שנחרב בעוונות אחרים. אך המגילה מתאימה גם לחרבן בית שני, לפיכך נרמז בה עוון שנאת חינם.
ומאחר שבית המקדש נחרב בעוון שנאת חנם ממילא בית המקדש השלישי יבנה בזכות אהבת חינם, כאשר ישראל יהיו באחדות אחת, ויתרחקו ממחלוקת. וכן תמצא ראשי תיבות איכה ישבה בדד, עולים בגימטרייה אהבה, ועולים בגימטרייה אחד. לרמוז על מה שכתבנו.
פאר מלכות, עמ' רנ"ז, הוצאת המחבר, רעננה, תשנ"ז (1997)
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד לכבד את כל הנבראים לכבוד הבורא אשר בראם.
צריך לכבד כל אדם בכל מקום שהוא, בין עני ובין עשיר, בין קטן, בין גדול, כי 'בצלם א-לוהים עשה את האדם', ותמיד צריך האדם לזכור את הכתוב הזה.
וכן אמרו חכמי במוסר בדברות קודשם בזה הלשון: 'אל תבזה את חברך, כי הוא בדמות דיוקן יוצרך' - כלומר שהאדם נברא באותו הצלם והדיוקן אשר חקק והתקין א-לוה הבריאה, כפי אשר על בחפצו הטוב ורצונו הפשוט והגמור, ומפני זה צריך לכבד את כל הנבראים, לכבוד הבורא אשר בראם בתבניתו, באותה תבנית אשר חקק וצייר ותיקן ושכלל האל האדיר והנאור.
ערוגות הבושם, עמ' קמ"ב, הוצאת המחבר, רעננה, תשמ"ח (1988)
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שהנותן מתוך שרירות לב וגאווה, העני מבקש נפשו למות.
'מתן אדם ירחיב לו, ולפני גדולים ינחנו' - בא ללמדנו כי הנותן צדקה לעניים הרי הוא זוכה, והקדוש ברוך הוא ירחיב לו, וירבה עליו השפע, וכמו שנאמר: 'זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד'. ...
ובפרט אם האדם נותן צדקה מתוך ענווה ושפלות. ... והעניין הוא כיידוע שכאשר האדם נותן צדקה בענווה, אין העני מתבייש כל כך, ואז הצדקה שהוא נותן יש לה ערך גדול למאוד מאוד, מה שאין כן כשהוא נותן צדקה מתוך שרירות לב וגאווה, והעני מתבייש ומבקש את נפשו למות.
פאר מלכות, עמ' קפ"ב, הוצאת המחבר, רעננה, תשנ"ז (1997)
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מזהיר המבלים ימיהם בלימוד גמרא ואינם לומדים כ"ד ספרים.
על האיש הישראלי מוטלת חובה קדושה, ללמוד גם בארבע ועשרים ספרים של המקרא, ולא יהיה כאותם חכמים שבזמנינו, אשר מבלים כל ימיהם רק בלימוד הגמרא והפוסקים, בפלפולים ותירוצים, ואינם מתעסקים גם במקרא, כי לא זו הדרך ולו זו העיר, ולא כן היה מנהגם של רבותינו ואבותינו הקדושים זכותם תגן עלינו, אמן.
פאר מלכות, עמ' נ"ה, הוצאת המחבר, רעננה, תשנ"ז (1997)
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד שעת הנישואין היא שעת רצון לתקן אשר בני הזוג חייבים.
ויש לך לדעת כי שעת הנישואין היא שעת רצון לפני הקדוש ברוך הוא, שמוחל לחתן ולכלה לכל עוונותיהן, ואז שעת רצון היא, כי עת לחננה כי בא מועד התיקונים, אשר חייבים שניהם לתקן, הן בהרהורי תשובה והן בנתינת כסף לצדקה כפי השגת ידיהם. ...
ומטעם זה נהגו ברוב קהילות ישראל בעולם, שהחתן והכלה מתענים ביום חופתם ומרבים בתפילות, ומי שאינו יכול להתענות, יכול ורשאי לפדות את התענית בממון שנותן לצדקה.
פאר מלכות, עמ' ק"צ, הוצאת המחבר, רעננה, תשנ"ז (1997)
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד סגולת זרע יעקב, שגורמים חיים לכל הנבראים כולם.
'ואהיה כטל לישראל' - מה הטל מביא נחת רוח לעולם כשהוא מזרזף על הצמחים ועשבי השדה, ונותן להם חיות, כן ישראל עם סגולה זרע יעקב, בזכותם הם גורמים לחיים לעולם ולכל הנבראים כולם.
נופת צופים, עמ' קכ"ב ,רעננה, תשנ"ה (1995)
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד לחכם הלומד מכל אדם שיסתכל במראה, וילמד מעצמו.
'בן זומא אומר: איזהו חכם הלומד מכל אדם' - מה שאמר התנא הוא לשון ריבוי, רצה לומר: אפילו מעצמו יש לו ללמוד, והיאך ילמד מעצמו? - ייגש למראה ויסתכל בעצמו, או יביט באחרים, ויראה חסרונם, ואז ידע מה חסרונו.
משנת חכמים, עמ' רל"א, רל"ד, רעננה, תשנ"ה (1995)