חכם דוד ציון לניאדו


מקצת שבחו

חכם דוד ציון לניאדו נולד לאמו ולאביו, חכם שלמה לניאדו, ביום כ"ו כסליו שנת תר"ס (1900) בארם צובא, היא העיר חאלב שבסוריה. חכם דוד ציון הוא נצר לשושלת המפוארת של משפחת לניאדו שנמנים עליה רבנים ותלמידי חכמים רבים, והוא גדל והתחנך על ברכיהם ועל תורת חכמי ארם צובא. 
בשנת תרע"ט (1919) חכם דוד ציון לניאדו עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בירושלים, מספר שנים גר גם בחברון, ומשפחתו ניצלה בנס מהטבח בחברון במאורעות שנת תרפ"ט (1929). 
חכם דוד ציון לניאדו שימש תלמידי חכמים רבים אשר האצילו עליו מחכמתם, ביניהם חכם שלמה אליעזר אלפנדארי, אשר חיבבו וקירבו מאוד. 
בענוותנותו הרבה, סירב חכם לניאדו לקבל עליו תפקיד רבני, ופרנס בדוחק את משפחתו ברוכת הילדים, ורק בשנותיו האחרונות שימש ברבנות בכפר שלם. 
חכם דוד ציון ניאדו לטרח כל ימיו על מורשת יהדות ארם- צובא, ואף הוציא מספר ספרים העוסקים ביהדות זו. 
חכם דוד ציון לניאדו נלקח לבית עולמו ביום ט' חשוון תש"ל (1970).
חכם דוד ציון לניאדו חיבר מספר ספרים: 'לקדושים אשר באר"ץ '- תולדות גדולי ארם צובא, 'מליץ טוב' - ליקוט תפילות ואמירות קדושות, 'ליקוטי דוד', וליקוטים מספר 'כלי חמדה'.
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' משבח חכמי ארם צובא, משמחי א-לוהים ואנשים.
אר"ץ מפוארה, שמאותו זמן ועד עכשיו לא פסק ממנה קול תורה לשמה, בעיון עמוק וישר בים התלמוד, בפלפול עצום וסברה ישרה שאלות מרובות מקרית חוצות ומארבע ארצות, ומכל פינות, מחכמי הדורות שהיו מריצים אגרותיהם לחכמיה בשאלותיהם, והם היו משיבים להם תשובות לשאלותיהם, תשובות בשפה ברורה, ובענווה יתרה, הלכה למעשה לאמיתותה של תורה, דין אמת לאמיתו כדין וכהלכה להאיר על האר"ץ. ...
אר"ץ אשר רבניה ברזי"אל הם עוסקים, בפשטי וסתרי תורה, ולהם נגלו שערי אורה, רבנים, דיינים, פסקנים, פשטנים, מקובלים, דרשנים, מוכיחים, ישרנים, מגידי מישרים, פייטנים, משוררים משמחי א-לוהים ואנשים, יראים שלמים ובקיאים במקצועות וחדרי תורה, אהובים לעליונים ולתחתונים, דבריהם דברי א-לוהים חיים איתנים מוסדי אר"ץ.
לקדושים אשר באר"ץ: תולדות חכמי ארם צובא, חאלב. הקדמת המעתיק. הוצאת בני המחבר, ירושלים, תשס"ט (2009).
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' משבח דרכם לקום מחצות הלילה ללמוד תורה עד אור הבוקר.
היו קמים בכל לילה קימת חצות עד אור הבוקר, ללמוד תורה לשמה, בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, כולם מלאים אנשים חיל ויראי א-לוהים, אנשי אמת, לומדים בחשק נמרץ, כתות כתות, ויראתם קודמת לחכמתם בזוהר הקדוש ותהילים, ומדרשים אגדות ומוסרים, הלכות ומשניות, הרמב"ם ש"ס ופוסקים, ובארבעה טורים, ושו"ת וסתרי תורה, הנסתרות להם כנגלות, ולהם נגלו כל תעלומות, וניאם בעמקה של הלכה, פנפול עמוק והבנה, וסברה ישרה עד אור הבוקר. ואחר כך מתפללים ברגש ותחנונים ובכוונה ובמתינות וביישוב הדעת. ואחר התפילה קובעים עתים לתורה, והונכים בדרכי ה', ישרים ותמימים, וכל מידות טובות שמנו חכמים נתקיימו בהם, תורה ודרך אר"ץ.
נקדושים אשר באר"ץ: תולדות חכמי ארם צובא, חאלב. הקדמת המעתיק. הוצאת בני המחבר, ירושלים, תשס"ט (2009).
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מבכה על אבדות נפשות רבות, שראינו חורבן בית שלישי.
עלינו לשבח לאדון הכל ליוצר בראשית, על הנסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות שעשה לנו בימים האלה ובזמן הזה, במלחמת השחרור של עם ישראל שיצא לחרות מתחת שעבוד מלכויות ממשלת זדון מן הארץ. ...
אבל מורי ורבותי, הנה לשלום מר לי מר, מה אדבר ומה אצטדק, מה אענה ומה אומר והלב חמרמר, זכור אזכור ותשוח עליי נפשי, למי אבכה וכף אל כף אכה, על מעוות שלא יוכל לתקון, וחסרון לא יוכל להמנות. אוי שכך עלתה בימינו שהעיקר חסר והפסדנו הפסד מרובה. ההוצאה מרובה יותר על ההכנסה, ואבדות גדולות אבדות כבדות, אבדות יקרות, אבדות שאינן חוזרות, אבדות שאין לנו חליפתם ואין לנו תמורתם, לא אבדות כסף וזהב, אלא אבדות נפשות רבות, רוחות יקרות, ונשמות עדינות, חיות אצילות. חבל על דאבדין ולא משתכחין, סעו המה למנוחות, אם אמרתי אספרה כמה צרות צרורות שעברו על ראשינו, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, תכלה היריעה והמה לא יכלו. על מה שראינו בעוונותינו הרבים חורבן בית שלישי.
לקדושים אשר באר"ץ: תולדות חכמי ארם צובא, סקירה על מאורעות זמננו זה, ע' 25. הוצאת בני המחבר, ירושלים, תשס"ט (2009).
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שיסודות העיר חאלב מאברהם אבינו ומדוד מלכנו.
'אר"ץ שיסודותיה בהררי קודש' - מה שנודע לנו מפי הזקנים, זקני אר"ץ, מרום מראשון בקודש, ראש המאמינים, הוא אברהם אבינו, עליו השלום, זכותו תגן עלינו אמן, ואחריו כל ישרי לב.
ושני בקודש כבוד, יחיד, על ידי אדוננו דוד המלך, עליו השלום, זכותו תגן עלינו אמן, ושר צבאו שכתב על אבן אחת במגדל שבחומת העיר הנקראת בערבית 'אל- קלעא', וזה לשונו: 'אני יואב בן צרויה כבשתי את העיר הזאת', ונכבשה האר"ץ.
לקדושים אשר באר"ץ: תולדות חכמי ארם צובא, חאלב. הקדמת המעתיק. הוצאת בני המחבר, ירושלים, תשס"ט (2009).
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' משבח גבאי חאלב, שמקיימים העניים, ואכלו את חלב הארץ.
מוסדותיה הקדושים והקדמונים נשארו קיימים, חברי הוועדים והמוסדות עוסקים עם הציבור לשם שמיים, גבאיה וגזבריה נאמנים גדולים, ומכיסם וממונם הם משלמים, רודפים צדקה וחסד ומקיימים נפשות רבות בישראל העניים והאביונים הדלים החולים והחלושים, אלמנות יתומים ואומללים, ונותנים הם בשמחה ובטוב לבב ובסבר פנים יפות, ובעין יפה ביד נדיבה, ואכלו את חל"ב האר"ץ.
לקדושים אשר באר"ץ: תולדות חכמי ארם צובא, חאלב. הקדמת המעתיק. הוצאת בני המחבר, ירושלים, תשס"ט (2009).
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' משבח שאינם שום מנהג הראשונים כמלאכים.
אר"ץ שמנהגיה הטובים מיוסדים על אדני פז מאלפי שנים, מנהג נביאים מנהג ותיקים, סדריה נכונים שורשם מתורת א-לוהים חיים, מיוסדת ומתוקנת ומרוכזת ומשוכללת ומסודרת ומתנהגת בחסד וברחמים כמנהג הראשונים כמלאכים, ולא משנים שום מנהג ממנהגי האר"ץ.
לקדושים אשר באר"ץ: תולדות חכמי ארם צובא, חאלב. הקדמת המעתיק. הוצאת בני המחבר, ירושלים, תשס"ט (2009).