חכם אליהו פרדס


מקצת שבחו

 חכם אליהו פרדס נולד לאמו מזל-אורו ולאביו חכם בן ציון פרדס בי"ז תמוז שנת תרנ"ג (1893) בירושלים.
ראשית תורתו מאביו שהיה דרשן וממקובלי ישיבת 'בית אל'. הוא התחנך והוסמך לרבנות בירושלים, והושפע במיוחד מחכם חזקיה שבתאי, והראשונים לציון חכם יעקב מאיר וחכם בן ציון מאיר חי עוזיאל. 
חינוך ילדי ישראל עמד בראש מעייניו ולמעלה מעשור ניהל בית ספר לבנות, בד בבד נסע לשליחויות תורניות-חינוכיות במצרים ובלבנון, לארצות אירופה ולאמריקה. 
בשנת תרע"ד (1914) נשא לאשה את ארמוזה בת חכם יוסף מרדכי הלוי ונולדו להם שני ילדים. לאחר פטירת רעייתו, חכם אליהו פרדס נשא לאשה את זוהרה לבית אבורביע ונולדו להם שבעה ילדים. לאחר פטירת רעייתו השנייה, חכם אליהו פרדס נשא לאשה את אלגרה אחות רעייתו הראשונה. 
בשנת תשי"ג (1953) התמנה לרבה הראשי של רמת גן, ובשנת תשכ"ב (1962) התמנה לרב הראשי של ירושלים תפקיד אותו נשא עד עת פטירתו. 
במשך חייו הרבה לעסוק בפעילות ציבורית ובקשרים עם הציבור הרחב. כושר דיבורו עמד לו למשוך את העם בעבותות אהבה אליו, והוא היה מקובל בקרב כל שכבות הציבור. הוא ייסד ועמד בראשן של אגודות, מוסדות תורניים וקרנות שונות, ביניהם קרנות 'חונן ומלווה' ו'תומכי תורה' למתן הלוואות לנזקקים. 
חכם אליהו פרדס נפטר ביום י"א בניסן תשל"ב (1972) בהיותו בן 79 ונקבר בהר הזיתים. 
דרשותיו ומאמריו בהלכה ובהגות התפרסמו בכתבי עת ובמקומות שונים. בשנת תשל"ד (1974) עריית ירושלים הוציאה  'קובץ תורני לזכרו' ובו רבים ממאמריו. קובץ נוסף נאסף ע"י בני משפחתו והוא עתיד לצאת לאור.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד לקיים מצוות תוכחה בלי שיכשל בהלבנת פנים.
חשש גדול, שהמוכיח חברו יכשל בהלבנת פני חברו, בעת שהוא נושא את דברי התוכחה, וצריך להשתדל בכל מאמצי כוחו להשפיע על הזולת להחזירם למוטב.
העצה היעוצה היא כי המוכיח יתכוון קודם כל להוכיח את עצמו ודרך אגב ישמיע גם דברי תוכחה לאחרים והשומע ישמע, וחכם ישמע ויוסיף לקח.
קובץ תורנו לזכרו של רבי אליהו פרדס, עמ' קל"ג, הוצאת עריית ירושלים, ירושלים, תשל"ד (1974)
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד לקיים חינוך לכלל הנוער ללא שום נטל והוצאה כספית.
בטוחני בעזר השם יתברך, שעל ידי הקניית חינוך טוב לדור הצעיר, באפיקים נכונים, יתגלו בהם כישרונות ברוכים ונעלים, שיביאו תועלת רבה וגדולה לעמנו, לארצנו ולמולדתנו.
זו צריכה להיות שאיפתנו היסודית, חינוך הדור הצעיר, משאלה זו צריכה להיות מופנית כלפי כל הגופים הציבוריים העוסקים בענייני חינוך. ...
השאיפה צריכה להיות דרישה למען חינוך יסודי ותיכוני לכלל הנוער, ללא שום נטל והוצאה כספית, למען יוכלו כל שדרות העם, גם אלה, אשר הם מעוטי יכולת, ואשר אינם יכולים לעמוד בנטל הכספי הכבד, שדורש חינוך הבנים, גם אלה יוכלו לחנך את בניהם, ולהקנות להם חינוך המינימלי הדרוש לכל נער בדור הזה.
קובץ תורנו לזכרו של רבי אליהו פרדס, עמ' ק"פ, הוצאת עריית ירושלים, ירושלים, תשל"ד (1974)
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שקיום המשפט בין הבריות הוא מעשה צדקה שאין כמוהו.
המושגים 'צדקה ומשפט' נראים כסותרים אחד את השני, כי אם עושים צדקה אין כאן משפט ואם עושים משפט אין כאן צדקה. נראה לי לומר שמציאות המשפט בעולם הוא מעשה של צדקה לבריות. כי על ידי שיש משפט בעולם, וחיי החברה והציבור מתנהגים לפיו, אזי קיימת אפשרות של חיים מתוך הבנה בין כל חלקי הציבור ושוררת ביניהם אחדות. וחלילה, בהעדר המשפט מתערערים החיים התקינים ובכל שורר תוהו ובוהו. שנאה ומחלוקת הן מנת חלקם של החיים עלי אדמות. נמצא שבקיום המשפט בין הבריות הוא מעשה צדקה שאין כמוהו, כי בקיום המשפט 'מוראה של מלכות' - טמון היסוד של חיים תקינים בין הבריות ואין לך צדקה גדולה מזו.
קובץ תורנו לזכרו של רבי אליהו פרדס, עמ' קע"ג, הוצאת עריית ירושלים, ירושלים, תשל"ד (1974)
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מבקש להקנות לדור הצעיר ידיעה במנהגים היפים במסורת.
צריך להקנות לדור הצעיר, ידיעה אמיתי ושורשית, במנהגים היפים, במסורת הדתית האמיתית, בשמחתו – בעיתות של שמחה, ולהפך – יגונותיו בעיתות של צרה. שירתו ספרותו, מנהגים דתיים בבית הכנסת, בחגים ובמועדי ישראל, שבתות וימים טובים.
קובץ תורנו לזכרו של רבי אליהו פרדס, עמ' ק"פ, הוצאת עריית ירושלים, ירושלים, תשל"ד (1974)
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד שעתיד עם ישראל להיות האור המאיר לכל הארצות.
הערכים הנצחיים של תורתנו הקדושה ושל אבותינו הקדושים החקוקים חזק בליבנו, הם הם אשר הפיחו רוח חיים בקרבנו, והם הם אשר דיכאו את רוח אויבנו. ערכים נעלים אלו צריכים להמשיך ולשמש נר ואור להמשך דרכינו, הם צריכים להמשיך ולהיות יסוד ובסיס לקיומנו כעם התורה - בארצנו הקדושה. לאורם נלך ובאמצעותם נאיר את החושך האופף אותנו, ונפיץ את האור הזה בקרב עמים וארצות. כמו שאמרו חז"ל: 'עתידה ירושלים להיות פנס לכל הארצות'. ואוסיף ואומר: שעתיד עמנו להיות האור המאיר באותו פנס, כפי שאמר הנביא: 'והלכו עמים לאורך ומלכים לנגה זרחך'.
קובץ תורנו לזכרו של רבי אליהו פרדס, עמ' קל"ב, הוצאת עריית ירושלים, ירושלים, תשל"ד (1974)
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' קורא לכל מנהיגי האנושות להיחלץ להתיר עליית היהודים לארץ.
ממרומי הר ציון, בעיר בירת ישראל הנצחית, הנני קורא קריאתי הגדולה והנרגשת לכל עמי תבל ולשליטיהם, אשר בורא עולם הגדול, נותן להם הכח והממשלה לנהל ולהנהיג את הספינה הגדולה של כל האנושות, כל אחד ואחד במקומו ובדרכו המיוחדת לו, אנא החלצו כולכם למשימה קדושה זו, ודרשו באין הפוגות, את התרת עליית היהודים מארצות שמעבר למסך הברזל, ומארצות עמי ערב, לארצם היקרה להם מכל. בטוחני שבדרישתכם זו, יהיה א-לוהי מרום בעזרכם, והיה יהיה הדבר עוד בקרוב בימינו, ונראה את המוני היהודים מתקבצים ובאים אלינו.
קובץ תורנו לזכרו של רבי אליהו פרדס, עמ' קל"ט, הוצאת עריית ירושלים, ירושלים, תשל"ד (1974)