חכם שלמה מלכה


מקצת שבחו

חכם שלמה מלכה נולד לאמו ולאביו ביום ט"ו באב בשנת תרל"ח (1878) באספלו שבתפילאלאת שבמרוקו.
בשנת תרנ"ו (1896) נשא לאשה את חנה לבית אסולין, ילידת טנג'יר.  
בשנת תרנ"ח (1898) חכם שלמה מלכה ורעייתו עלו לארץ ישראל. בה הוא המשיך את לימודיו בישיבות בטבריה ובצפת, והוסמך לרבנות. לאחר זמן שב למרוקו, חזר ועלה לארץ ישראל, ושימש חבר בבית הדין הרבני בטבריה, מקום מושבו.  
בשנת תרס"ח (1908) חכם שלמה מלכה נענה לבקשתו של חכם באשי אליהו בכור חזן, רבה של מצרים, לשרת בקודש בעיר אומדורמאן, שבסודן. לאחר תקופה הביא לסודן גם את רעייתו חנה, ואת שתי בנותיו אסתר ופורטונה. באומדורמאן נולדו להם עוד ארבע בנות וארבעה בנים.
העיר אומדורמאן, הגדולה שבערי סודאן, החלה להתאושש משנות הג'יהאד הקשות, שהכריז המהדי מוחמד אחמד, בשנת תרמ"א (1881). המהדי שהצליח לסלק את השלטון התורכי-המצרי מסודן, הקים מדינה אסלאמית גיהאדיסטית, שהובסה ע"י כוחות בריטיים רק בשנת תרנ"ט (1899).
חכם שלמה מלכה החל לקומם את החיים הרוחניים בעיר אומדורמאן. הוא שימש יחידי בקודש, והיה גם מוהל, שוחט וחזן. חכם שלמה מלכה קבע בית קבע לשמש בית כנסת, ודאג להביא ספרי תורה ממצרים ומישראל.  
אחד הדברים הראשונים שחכם שלמה מלכה התמודד איתם, היה גיורן של הנשים היהודיות, שאולצו להתאסלם בשנות הג'יהאד של המהדי. הוא הזמין לעירו את גדולי חכמי מצרים החכם באשי אליהו בכור חזן ואת חכם אברהם אבוכזיר, ששימשו כבית דין לגיור. 
חכם שלמה מלכה נודע כאיש רוח ומעשה גם בקרב המוסלמים והנוצרים. הוא לא התפרנס מהקהילה, והיה לבעלים של טחנה להפקת שמן שומשום, מפעל לייצור מרצפות ובית חרושת לאטריות. 
חכם שלמה מלכה הקפיד לשמור על קשריו עם הקהילה היהודית במצרים. הוא פרסם מאמרים רבים בשבועון אל-שמס - שבועון הקהילה היהודית, שיצא לאור בערבית בין השנים תרצ"ד-תש"ח (1934-1948). מדי שנה, היה חכם שלמה מלכה מבקר את בתו פורטונה במצרים, היה נושא דרשות בציבור ונפגש עם ראשי הקהל.
בשנת תש"ב (1942), בזמן מלחמת העולם השנייה, חכם שלמה מלכה נסע לירושלים, ונועד עם הרבנים הראשיים הראשון לציון חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל והרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. 
חכם שלמה מלכה נפטר ביום ה' בניסן תש"ט (1949) בחרטום. בית הכנסת בחרטום הוקדש לזכרו ונקרא 'אוהל שלמה'. לוח זהה נקבע בקומה השנייה בבית הכנסת יש"א ברכה בירושלים.
בשנת תשל"ז (1977) הובא ארונו של חכם שלמה מלכה לירושלים ונטמן בחלקת יהודי סודאן בגבעת שאול.
חכם שלמה מלכה פרסם מאמריו באל-שמס. מאמריו, העוסקים בפרשיות השבוע, יצאו לאור גם כספר.
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שהיהודים בזרותם נושאים שליחות של המדעים והדת.
'הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבוני' - זה רומז לכך שהיהודים בזרותם נושאים שליחות של המדעים והדת, ומשמשים מופת לחיקוי בכוח העמידה ובאורך הרוח שלהם.
זהו המובן של 'הסבי עיניך' - הם, הנכבדים שבך, שהם מיטבי ונכבדי העם. הסבי אותם - הבא אותם, שיסבבו בעולם, וישאו את שליחותם באופן הראוי ביותר, ויהיו הדוגמה הנעלה ביותר לפיאור שם ה'.
אל-שמס, גיליון 546, 15/6/1945 תרגם מערבית פרופ' נחם אילן.
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד להכין דרוש קצר מענייני השבוע כדי לאומרו ליד השולחן.
ממנהגי היהודים ברבות מערי מרוקו, שכשהיו מתכנסים לחגיגה או למסיבה, לאחר שסיימו את האכילה, ולפני שאמרו ברכה אחרונה היה החכם שלהם מכריז: נתנו לגוף את המזון המגיע לו, הבה ניתן לנשמה את המזון המגיע לה.
אז היה קורא באזני הנאספים דרוש קצר מפירושי התורה לפרשה או לנושא החגיגה. ...
לכן הורינו, ומורינו היו מחייבים אותנו, בכל יום שישי להכין דרוש קצר כדי לאומרו ליד השולחן, לפחות בליל שבת וביום השבת, בתנאי שיהיה מפרשת השבוע ומעיתות השבוע. איזה מנהג נאה!
אל-שמס, גיליון 466, 12/11/1944תרגם מערבית פרופ' נחם אילן.
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מפנה אל אנשי הדת מילתו לטהר את האווירה מן הקנאות הדתית.
מילתי אשר אני מפנה אל אנשי הדת מכל האסכולות היא שיעשו ככל שביכולתם כדי להפיץ את השלום, ולהסיר את האיבות ואת השנאה, ולטהר את האווירה מן הקנאות הדתית, ושילמדו לקח מן ההיסטוריה ומן החורבן וההרס, שגרמו האנוכיות והקנאות הדתית, שכן הכוח, כל הכוח והברכה הם: האהבה והשלום, כמו שאמר אדוננו דוד במזמור: 'ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום'.
אל-שמס, גיליון 282 , 23/2/1940 תרגם מערבית פרופ' נחם אילן.
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד דרכי אימותינו, שטוהר לבבן הוא הרעלה היפה בשבילן.
'הנך יפה רעיתי, הנך יפה, עיניך יונים מבעד לצמתך, שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד' - רומז לזה שהאישה הצנועה אינה עטופה רעלה, ואינה זקוקה לרעלה שתחצוץ בעד העיניים, שכן צניעותה וטוהר לבבה הם הרעלה היפה ביותר בשבילה, אשר תביא אותה לסלוד מכל דבר, שאינו לרצון ה'.
אל-שמס, גיליון 538, 20/4/1945 תרגם מערבית פרופ' נחם אילן.
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מברך הערבים והיהודים כי הטוב יבוא עליהם בשיתוף הפעולה.
אנו מאחלים לה, שתיגאל מרוע ההתפלגות בין הגורמים השונים ושהכל ידעו כי האינטרסים של הערבים והיהודים קשורים אלה באלה, וכי הטוב והברכה יבואו עליהם באמצעות שיתוף הפעולה.
אל-שמס, גיליון 410, 14/9/1942תרגם מערבית פרופ' נחם אילן.
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מורה להשוות הפילוסופיה, שתתעצם האמונה לדרגה גבוהה.
יש להשתחרר ממדע הפילוסופיה, אשר עניינו להכניס ספק בלבות חלושי הרצון והאמונה. עלינו להשוות את הפילוסופיה בעבר עם זו שבהווה. הרמב"ם למד פילוסופיה, וידע את סתריה וסודותיה, והדבר ניכר מספרו 'מורה הנבוכים', ועם זאת התעצמה אמונתו לדרגה גבוהה, והוא קבע לנו את שלושה-עשר עיקרי האמונה, שהם בתכלית הניגוד לפילוסופיה, שהרי הפילוסופיה אינה מכירה בתחיית המתים, והיא אחד העיקרים החזקים ביותר שקבע לנו הרמב"ם.
אל-שמס, גיליון 379, 16/1/1942 תרגם מערבית פרופ' נחם אילן.