חכם אליהו בן אמוזג
חכם אברהם בלעיש
חכם אברהם הלוי
חכם בנציון הכהן
חכם יעקב משה מזרחי
חכם ישועה ששון
חכם ישועה שבבו
חכם סמחון חלואה
חכם סעדיה שוראקי
חכם שאול נחמיאש
חכם יצחק חנן
חכם יצחק נסים טולידאנו
חכם יצחק עטיה
חכם דוד קצין
חכם יוסף נחמולי
חכם משה חאגיז
חכם שמואל יוסף עדני
חכם משה עואץ'
חכם משה אלמושינינו
חכם שלמה אלגזי
חכם שלמה הלוי אלקבץ
חכם שמואל לאנייאדו
חכם אלעזר אזכרי
חכם משה אבן מכיר
חכם ראובן בן אברהם
חכם יחיא הכהן
חכם ישראל נג'ארה
חכם מימון עבו
חכם שמואל אלבאז
חכם אברהם חלימי (סידי בהה)
חכם אברהם פרחי
חכם מרדכי דרמון (צ'רמון)
חכם חביב טולידאנו
חכם יעקב פינצי
חכם מאיר שלמה פארינטי
חכם עזרא הבבלי
חכם ציון הכהן
חכם אליהו בן עזרא
חכם יצחק הצרפתי
חכם סעדיה אלדמארי
חכם שלמה אדהאן
חכם שלמה מלול
חכם שמואל בן זקן
חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן
חכם דניאל טירני
חכם חנניה אלחנן חי הכהן
חכם יוסף אזוביב
חכם יצחק אברהמי
חכם יצחק בכר דוד
חכם סעדיה אזוביב
חכם רפאל יהודה ישראל
חכם יעקב שאלתיאל ניניו
חכם אהרן הכהן פרחיה
חכם דוד פראנסייא
חכם יום טוב קריספין
חכם ישראל יעקב חגיז
חכם שמואל די אבילה
חכם ברזילי יעבץ
חכם ישראל מאיר מזרחי
חכם יצחק לופיס
חכם יוסף דאנון
חכם עובדיה וארשאנו
חכם דוד משתה
צדקת אסנת ברזאני
חכם רפאל דוד מזרחי
חכם יצחק קאוואליירו
חכם יוסף מור יוסף
חכם ישועה עבאדי
חכם יוסף בן יוסף
חכם יאשיהו פינטו
חכם עזריה חיים סנגויניטי
חכם יצחק ניסים אבן ג'אמיל
חכם רפאל בנציון הכהן
חכם יצחק קארדוזו
חכם יהודה דיואן
החכם היומי על לוח השנה:
< אדר ה'תשפ"ב February 2022 >
אבגדהוש
  ל/1א/2ב/3ג/4ד/5
ה/6ו/7ז/8ח/9ט/10י/11יא/12
יב/13יג/14יד/15טו/16טז/17יז/18יח/19
יט/20כ/21כא/22כב/23כג/24כד/25כה/26
כו/27כז/28     

מקצת שבחו

חכם אליהו בן אמוזג נולד לאמו קלרה ולאביו אברהם, בי"ג אייר תקפ"ג (1823), בליוורנו שבאיטליה. משפחת בן אמוזג הגיעה לליוורנו מפאס שבמרוקו. 
בשנת תקפ"ז (1827), כשהוא בן 4, אביו נפטר ואמו גידלה אותו. חכם אליהו בן אמוזג למד תורה אצל אחי אמו, חכם יהודה קורייאט. לצד לימודיו במקרא, תלמוד, מדרש וקבלה, הרחיב השכלתו בלימודים כלליים ובשפות. בשנת תקצ"ט (1839), והוא בן 16, כתב את המבוא לפירוש 'מאור ושמש' שחיבר דודו. בשנות העשרים לחייו, החל לכהן כדרשן בליוורנו, ולאחר מכן גם כדיין וכמלמד בבית המדרש לרבנים שבעיר.  
חכם אליהו בן אמוזג הקים בליוורנו בית דפוס, ובו הדפיס ספרי קודש שונים, ביניהם חיבורים רבים של חכמי מרוקו. גם ספריו נדפסו בבית הדפוס שהקים.
חכם אליהו בן אמוזג היה מקובל גדול שהראה את מרכזיות חכמת הקבלה כפילוסופיה הפנימית של היהדות. הוא עימת את התורה עם החכמות וזאת כדי להראות את האמת של התורה. לשיטתו, כל הידע האנושי הוא ניצוצות של האמת שהתגלתה לישראל בתורתו. הוא לא חשש להשתמש במדעים, שהיו חשודים על חלק מן החכמים אחרים, בני תקופתו כדי לבאר את הכתוב.
בשנת תרכ"ה (1865), שלוש שנים אחרי שיצא הכרך הראשון של פירושו לתורה - 'אם למקרא', שרפו חכמי ארם צובא (חאלב) את ספרו, בשל תערובת מקורות חיצונים שהכניס בתוך פירושו כדי להבין את התורה. חכמי ירושלים, נמנעו מלשרוף ספרו, אך לא קיבלוהו. למענם כתב את 'צרי גלעד' אגרת הגנה על ספרו.
חכם אליהו בן אמוזג נפטר ביום ז' אדר א' תר"ס (ת"ש) בעירו ליוורנו, ונקבר שם.
חכם אליהו בן אמוזג כתב את ספריו בעברית, איטלקית וצרפתית. ביניהם: 'אם למקרא' - פירוש לתורה. 'ישראל והאנושות' - חיבור פילוסופי העוסק בחזון האוניברסלי של היהדות. 'מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי' - חיבור פילוסופי המנגיד את תפיסת הדת והמדינה בין היהדות והנצרות. 'טעם לש"ד' - חיבור המגן על חכמת הקבלה מפני דברי שד"ל (שמואל דוד לוצאטו)., 'מבוא לתורה שבעל פה' 'המסורת' – חיבורים על מרכזיות המסורת לכל מדע ולכל מציאות. ספר זה כשאר כתביו יצא במפעל ההדרה של כתבי חכם אליהו בן אמוזג על ידי הרב אליהו זייני.