


החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד
'החכם היומי' של 'כל ישראל חברים', הוא מאגר מידע על חכמי הספרדים וארצות האסלאם, קורות חייהם ודברי חכמתם והגותם. במאגר המידע המקוון נאספו מאות סיפורי חיים והונגשו אלפי מקורות מתוך כתביהם. מאגר המידע המקוון מתמקד בספרים שנכתבו בדורות האחרונים, מקורות מועתקים מספריהם של החכמים, גם אלה שאינם ידועים לציבור הרחב, שנמצאים בספריות פרטיות ומשפחתיות או שעדיין עומדים בכתב יד. 'החכם היומי' פותח צוהר אל עולמם של חכמי ישראל בכל מקום מושבותיהם, בונה מחדש את אבני הזיכרון שהתפזרו, ומשיב את נכסי המורשת של כלל קהילות ישראל, בצורה נגישה ועדכנית, אל הציבור הרחב בישראל.
לידה: תרפ”ו, 1925
פטירה: טו שבט תשס"ד, 2004
פטירה: טו שבט תשס"ד, 2004
חכם ינון חורי נולד לאביו חכם חיים חורי ולאימו סעדונה בשנת תרפ”ו (1925), בעיר ג'רבה שבתוניס.
בשנת תרפ"ז (1926) מונה אביו, חכם חיים חורי אביו כאב בית הדין ורב העיר רב הראשי גאבס. בשנת תרפ"ט (1929), בעודו קטן, שלחו אביו להתחנך על ברכי חכמי ג'רבה. חכם ינון חורי ניכר בשקידתו בלימוד התורה, וזכה להערכת רבותיו, חכם רפאל כדיר צבאן, וחכם רחמים חי חויתה הכהן. משהחל ללמד, השקיע בתלמידיו את כל מרצו, פיתח תפישות פדגוגיות חדשניות, וראה ברכה בעמלו.
חכם ינון חורי נשא לאישה את מזיאנה (יפה) למשפחת טרבלסי ועבר להתגורר בגאבס. עם הקמת מדינת ישראל, ארגן את פעולות העלייה לארץ ישראל. בשנת תש"י (1950) אף הוא עלה לארץ, אומנם עלה בעצמו באשרת תייר, ולכן לא הוכר כעולה חדש, ולא זכה לסיוע הסוכנות היהודית. הוא נאלץ לישון ברחובות תל אביב עד שבהשתדלות חכם שמואל עידאן, נמצא לו מקום שינה במרתף חנות בגדים.
בשנת תשט"ו (1954) עלו אשתו מזיאנה ושלושת ילדיו, הם התגוררו ב'שער עלייה' בחיפה, משם עברו ל'בית עולים' בפרדס חנה, משם למעברת לוד. לימים עבור להתגורר בעיר בני ברק.
חכם ינון חורי השלים את לימודיו הפורמאליים, והוסמך כמורה. במשך שנים רבות שימש מורה לספרות ולדקדוק, ומחנך בבית ספר היסודי 'שאר יישוב'. הוא חי בענווה ובפשיטות בדירה צנועה, ונחבא אל הכלים.
בשנת תשל"ט (1979) החל לשמש אחד מחכמי ישיבת 'כסא רחמים' בבני ברק. בשנת תשנ"ב (1992) הקים את כולל 'גבעת חיים' בגבעתיים, שעל יד ישיבת 'כסא רחמים', לזכר אביו חכם חיים חורי ועמד בראשו.
מתוך אהבת ישראל עצומה, היה מסייע לכל פונה שביקש את תפילתו. עליו נאמר: עמוד תפילתם של ישראל.
חכם ינון חורי נפטר ביום ט"ו בשבט תשס"ד (2004). כשנה לאחר פטירתו יצא לאור הספר 'שמש ינון', ובו נאספו חידושיו, בידי בנו, חכם שושן חורי.
בשנת תרפ"ז (1926) מונה אביו, חכם חיים חורי אביו כאב בית הדין ורב העיר רב הראשי גאבס. בשנת תרפ"ט (1929), בעודו קטן, שלחו אביו להתחנך על ברכי חכמי ג'רבה. חכם ינון חורי ניכר בשקידתו בלימוד התורה, וזכה להערכת רבותיו, חכם רפאל כדיר צבאן, וחכם רחמים חי חויתה הכהן. משהחל ללמד, השקיע בתלמידיו את כל מרצו, פיתח תפישות פדגוגיות חדשניות, וראה ברכה בעמלו.
חכם ינון חורי נשא לאישה את מזיאנה (יפה) למשפחת טרבלסי ועבר להתגורר בגאבס. עם הקמת מדינת ישראל, ארגן את פעולות העלייה לארץ ישראל. בשנת תש"י (1950) אף הוא עלה לארץ, אומנם עלה בעצמו באשרת תייר, ולכן לא הוכר כעולה חדש, ולא זכה לסיוע הסוכנות היהודית. הוא נאלץ לישון ברחובות תל אביב עד שבהשתדלות חכם שמואל עידאן, נמצא לו מקום שינה במרתף חנות בגדים.
בשנת תשט"ו (1954) עלו אשתו מזיאנה ושלושת ילדיו, הם התגוררו ב'שער עלייה' בחיפה, משם עברו ל'בית עולים' בפרדס חנה, משם למעברת לוד. לימים עבור להתגורר בעיר בני ברק.
חכם ינון חורי השלים את לימודיו הפורמאליים, והוסמך כמורה. במשך שנים רבות שימש מורה לספרות ולדקדוק, ומחנך בבית ספר היסודי 'שאר יישוב'. הוא חי בענווה ובפשיטות בדירה צנועה, ונחבא אל הכלים.
בשנת תשל"ט (1979) החל לשמש אחד מחכמי ישיבת 'כסא רחמים' בבני ברק. בשנת תשנ"ב (1992) הקים את כולל 'גבעת חיים' בגבעתיים, שעל יד ישיבת 'כסא רחמים', לזכר אביו חכם חיים חורי ועמד בראשו.
מתוך אהבת ישראל עצומה, היה מסייע לכל פונה שביקש את תפילתו. עליו נאמר: עמוד תפילתם של ישראל.
חכם ינון חורי נפטר ביום ט"ו בשבט תשס"ד (2004). כשנה לאחר פטירתו יצא לאור הספר 'שמש ינון', ובו נאספו חידושיו, בידי בנו, חכם שושן חורי.
מלמד לא תתעב החוטא כי אף על פי שחטא ישראל הוא
מלמד שאם אינו אוהב תלמידיו כבניו, אסור לו ללמדם
מלמד שבא ומבקש ברכה, פירוש הדבר ששלחו אותו מן השמים.
מלמד המעכב מעשרותיו, אין שדהו עושה, אלא אחד מעשר
מלמד שמי שלא לומד הלכה ביסודיות, יאמר אסור על כל שישאלוהו
מרמז גאולה שהיא שלמה עולה בה מ"ה, שמו יתברך
מלמד שנישאים הצדיקים לעולם הבא, יחד עם המחזיקים בהם
מלמד אף במותו, עודנו מוסיף להאיר את דרכנו באור תורתו
מלמד מעלת עשרה יהודים פשוטים על תשעה גדולי הדור
מלמד מנהג לומר בכל אחד מפסוקי ברכת כהנים, 'בזכות אבא
לידה: תרפ"ז, 1927
פטירה: טו שבט תשס"ז, 2007
פטירה: טו שבט תשס"ז, 2007
חכם ישעיה חדאד נולד לאימו שרינה ולאביו חכם מעתוק חדד, כנראה בשנת תרפ"ז (1927) בג'רבה.
גדל בתורה וביראה בג'רבה על ברכי סבו, חכם דוד חדאד, מחבר הספר 'לדוד ולזרעו', שנפטר בשנת תש"ג (1943). היה תלמידו של חכם רחמים חי חוויתה הכהן עד עלייתו ארצה.
חכם ישעיה חדאד נשא לאשה את מרת דזיריה, ונולדו להם שלושה בנים ושתי בנות.
חכם ישעיה חדאד זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בעיר טבריה, שם למד בישיבת 'אור תורה', שעל ציון התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס. במקביל לעמלו בתורה עסק בצורכי ציבור באמונה, ושימש יד ימינו של חכם משה הכהן דריהם, ששימש רב קהילת יוצאי ג'רבה ותוניס בטבריה.
בשנת תשכ"ו (1966), לאחר שנפטר חכם משה הכהן דריהם, שימש חכם ישעיה חדאד רב יוצאי ג'רבה ותוניס בטבריה, וזכה לייסד את בית הכנסת הגדול 'אהל משה' ע"ש חכם משה בכהן דריהם. הוא שימש רב בית הכנסת, וזיכה את הרבים בדרשותיו ובקולו הנעים. הוא הנהיג לימוד וקריאת הזוהר בשבתות בשעות שלפנות הבוקר ובמוצאי שבת, ומידי ערב ראש חודש קראו בבית הכנסת שלו 'תיקון כרת'.
מימי ילדותו, העלה על הכתב את חידושיו על התלמוד, על התנ"ך ומאמרי חכמינו זיכרונם לברכה. לימים, ראה שחידושיו החלו להימחק, ובשנת תשמ"ג (1983) זכה להוציאם בספרו 'ויאמר ישעיהו'.
חכם ישעיה חדאד נפטר ביום ט"ו בשבט תשס"ז (2007).
גדל בתורה וביראה בג'רבה על ברכי סבו, חכם דוד חדאד, מחבר הספר 'לדוד ולזרעו', שנפטר בשנת תש"ג (1943). היה תלמידו של חכם רחמים חי חוויתה הכהן עד עלייתו ארצה.
חכם ישעיה חדאד נשא לאשה את מרת דזיריה, ונולדו להם שלושה בנים ושתי בנות.
חכם ישעיה חדאד זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בעיר טבריה, שם למד בישיבת 'אור תורה', שעל ציון התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס. במקביל לעמלו בתורה עסק בצורכי ציבור באמונה, ושימש יד ימינו של חכם משה הכהן דריהם, ששימש רב קהילת יוצאי ג'רבה ותוניס בטבריה.
בשנת תשכ"ו (1966), לאחר שנפטר חכם משה הכהן דריהם, שימש חכם ישעיה חדאד רב יוצאי ג'רבה ותוניס בטבריה, וזכה לייסד את בית הכנסת הגדול 'אהל משה' ע"ש חכם משה בכהן דריהם. הוא שימש רב בית הכנסת, וזיכה את הרבים בדרשותיו ובקולו הנעים. הוא הנהיג לימוד וקריאת הזוהר בשבתות בשעות שלפנות הבוקר ובמוצאי שבת, ומידי ערב ראש חודש קראו בבית הכנסת שלו 'תיקון כרת'.
מימי ילדותו, העלה על הכתב את חידושיו על התלמוד, על התנ"ך ומאמרי חכמינו זיכרונם לברכה. לימים, ראה שחידושיו החלו להימחק, ובשנת תשמ"ג (1983) זכה להוציאם בספרו 'ויאמר ישעיהו'.
חכם ישעיה חדאד נפטר ביום ט"ו בשבט תשס"ז (2007).
מלמד למנהיג להמשיך את ליבם למשפחותם, למקור מחצבתם
מלמד 'ויזרע יצחק' שנתן צדקה וע"י זה מצא מאה שערים, ויברכהו ה'
מלמד שעל ידי הענווה יוכל להבין את התורה לאמיתה
מלמד שצריך יותר השתדלות באותם מדינות שאינן מרשות יציאתם
מלמד שידבר האדם תמיד האמת יזכה לעלות במדרגת 'אל אביכם'
מלמד טעם מאכלי חלב בשבועות, כנגד מה שנתן אברהם למלאכים
לידה: תק"ל, 1770
פטירה: טו שבט תר"ז, 1847
פטירה: טו שבט תר"ז, 1847
חכם יהודה אלבז נולד לאמו ולאביו משה בשנת תק"ל (1770) בצפרו שבמרוקו.
ראשית תורתו למד מאביו חכם משה אלבז, ומחכמי עירו צפרו. חכם יהודה אלבז נשא לאישה את רבקה ביתו של חכם שאול ישועה אביטבול שהיה רבה הראשי של צפרו, ונולדו להם ארבעה ילדים.
בשנת תקס"א (1801) חכם יהודה אלבז התמנה לדיין בצפרו על ידי חכמי פאס - חכם שאול סרירו וחכם רפאל אבן צור. לימים, חכם יהודה אלבז הפך הפוסק הבלעדי בעירו צפרו.
חכם יהודה אלבז שימש גם כמוהל והיה ידוע בחוכמתו ובצניעותו הרבה. חכם יהודה אלבז אף היה נותן חלקו במס, ומלווה כסף לקהל עדתו. חכם יהודה אלבז היה ידוע באהבתו הרבה לארץ ישראל, קיבל ועודד הגעת שליחי דרבנן לעירו כדי שיערכו בה מגביות לטובת היושבים בארץ ישראל.
חכם יהודה אלבז נפטר ביום ט"ו בשבט תר"ז (1847) ונטמן בעיר צפרו.
חידושיו וכתבו של חכם יהודה אלבז יצאו לאור לאחר פטירתו ואוגדו בספרים הבאים: 'שבות יהודה' - על התנ"ך, חידושים ביאורים ודרושים שונים, 'שבות יהודה '- שו"ת.
מזהיר על האחדות כדי שיזכו בה להשראת שכינה.
מבאר ששלמות יעקב, שמה שאינו בגופו, ישלים בצדקה.
מלמד ששמחת הגאולה היא שכל העמים יהיו קב"ה לעם.
מבאר שמי שחושב עצמו שאינו בה יזכה לרום המעלות בה.
מבאר שמחת המעלות - שעולים כולם באחדות.
מבאר אף שהבנים דרים במקום האב, הרי הטעם הוא ארץ כנען.
מביא קבלתם שלוש פעמים בשנה מגבית לקופת רבי מאיר.
לידה: תרל"ח, 1878
פטירה: טו שבט תש"ח, 1948
פטירה: טו שבט תש"ח, 1948
חכם נסים עידאן נולד לאימו מרת ע'זאלה ולאביו חכם משה עידאן בשנת תרל"ח (1878) בג'רבה.
אביו, חכם משה עידאן, מתלמידי חכם ששון בכר משה פרסיאדו, ראש ישיבת המקובלים 'בית אל' בירושלים', היה מראשוני המקובלים בעיר ג'רבה. אימו מרת ע'זאלה היא בת החכם שאול חדאד.
בשנת תרנ"ד (1894) נפטר אביו, וכבכור בניו, הקדיש כל עתותיו ללימוד התורה, ועסק בעבודת הקודש בלבד. הוא החל לשמש בקודש בעיירה הצומחת בן גרדאן, בדרום-מזרח תוניס, סמוך לגבל עם לוב. שם שימש בכל מקצועות הקודש: שוחט ומוהל, מלמד תינוקות, חזן ודרשן, אך הסתפק במשכורת אחת.
חכם נסים עידאן נשא לאישה את מרת שמחה בת מסעודה ונולדו להם ארבעה ילדים: יצחק, יוסף, מסעודה ורוויחלה. בשנת תרפ"א (1921) נפטרה אשתו, והוא נשא לאישה את מרת רחל בת כמיסה.
מבן גרדאן עבר לתסתור, ומשם לקהילה היהודית הקטנה בעיר הקדושה למוסלמים קירואן. בקירואן, הורשו יהודים לגור רק בשנת תרמ"א (1881), עם החלת החסות הצרפתית בתוניס, לאחר שבשנת ל' (1270) נאסר על היהודים לשבת בה. חכם נסים עידאן עמד בראש הקהילה, והיה רץ לכל דבר מצווה, ובייחוד במצוות המילה וצורכי בית הכנסת, ואפילו בימי זקנותו. בשנת תש"ד (1944) נפטרה אשתו, והוא חזר לעיר הולדתו ג'רבה.
חכם נסים עידאן נפטר ביום ט"ו בשבט בשנת תש"ח (1948) בעיר ג'רבה.
חיבורו 'זית רענן', ובו דרשותיו ותשובותיו, נאספו לאחר מותו ויצאו לאור על ידי נכדו חכם שמואל עידאן בשנת תשל"ז (1976) בספר 'עמר מן'. בשנת תשס"ב (2002) הועלו עצמותיו לקבורה בעיר נתיבות.
מלמד לתת שמירה בשערי גופו, שלא יבוא לידי שנאת חינם.
מלמד גמילות חסדים, שעושה לחברו טובה, ולמחר מחזיר לו.
מלמד עוון שנאת חינם חמורה מכל הלאווין שבתורה.
מלמד איסור אספקת בשר טרף במסגרת זיכיון לצבא.
מלמד 'עני ורוכב על חמור' להראות שעיקר הגאולה תלוי בענווה.
מלמד הכרה בחסרון הצדיק מולידה מעשים טובים: שם חם ויפת.
מלמד שצריך כל מניין להגיד בקול ובנגינה מזמורי קבלת שבת.
לידה: , 0
פטירה: טו שבט תשי"ז, 1956
פטירה: טו שבט תשי"ז, 1956
חכם שמואל טייב נולד לאמו ולאביו חכם אברהם בתוניס. למד את תורתו מפי חכם שלמה דאנה ומפי חכם יהושע הכהן. לימים, שימש כרב ומורה צדק בערים מהדיה, בנזרת ומוכנין בתוניס.
בשנת תש"י (1949) זכה ועלה לארץ ישראל והתיישב בטבריה.
חכם שמואל טייב נפטר ביום ט"ו בשבט תשי"ז (1956) ונטמן בבית העלמין בחיפה
חכם שמואל טייב כתב חידושים רבים והוציאם לאור בספרים: 'איילת השחר' - דרושים בדרך חקירה פילוסופית, 'עפעפי שחר' - פירוש על התורה, 'שמן טוב' - שיטה על מסכת מכות, 'כנפי שחר' - פירוש להגדה של פסח.
בשנת תש"י (1949) זכה ועלה לארץ ישראל והתיישב בטבריה.
חכם שמואל טייב נפטר ביום ט"ו בשבט תשי"ז (1956) ונטמן בבית העלמין בחיפה
חכם שמואל טייב כתב חידושים רבים והוציאם לאור בספרים: 'איילת השחר' - דרושים בדרך חקירה פילוסופית, 'עפעפי שחר' - פירוש על התורה, 'שמן טוב' - שיטה על מסכת מכות, 'כנפי שחר' - פירוש להגדה של פסח.
מלמד אהבת הבריות הם הפרוצים להשלים עם אביהם שבשמיים.
מלמד החובה להלוות העני גם בעת היות המלווה עצמו דחוק.
מלמד שיתחמץ לבב אנוש לנודם כציפור, ולשבת תחתם.
מלמד החיוב ללמד אחרים, להשפיע משלמותך אל הזולת.
מזהיר על האביון גם בהיות להם נחלה בארץ, שלא יישום ויחרב.
מלמד שלא יואחז ברסן הממשלה בקושי ובאכזריות.
לידה: תרל"ו, 1876
פטירה: טו שבט תרפ"ה, 1925
פטירה: טו שבט תרפ"ה, 1925
חכם רפאל שלמה לניאדו נולד לאמו ולאביו חכם מאיר לניאדו בשנת תרל"ו (1876) בעיר חלב שבסוריה.
ראשית תורתו למד מפי רבו החכם יוסף ידיד הלוי, מחבר הספר 'ברכת יוסף', ולימים אב בית הדין ליוצאי חלב בארץ ישראל, ומפי החכם עזרא חמוי, ראש רבני חלב. ייסד עם חברו, חכם אליהו שמעא את חברת 'צדקה ומרפא'.
בשנת תרנ"ד (1894) נשא לאישה את מרת זינבול בת החכם אברהם עבאדי.
בשנת תר"ס (1900) זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בירושלים בשכונת הבוכרים. בירושלים למד את חכמת הנסתר מפי החכם המקובל אברהם עדס. בשנת תרס"ז (1907) ייסד יחד עם חברו, חכם עזרא הררי רפול את ישיבת 'אהל מועד' להסמכת רבנים אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד (1914), נאלצו לסגור את שערי הישיבה. חכם רפאל שלמה לניאדו לימד בבית המדרש 'דורש ציון' ובישיבת 'ציון' בירושלים. שימש חבר באסיפת הנבחרים ליהודי ארץ ישראל, בוועד הקהילה ליהודי ירושלים, ובוועד העדה הספרדית בירושלים.
בשנת תרפ"ג (1923) עם הקמת ישיבת 'פורת יוסף' התמנה לראש הישיבה ושימש בתפקיד זה עד לפטירתו.
חכם רפאל שלמה לניאדו נפטר, בדמי ימיו, לאחר מחלה, ביום ט"ו בשבט בשנת תרפ"ה (1925), ומנוחתו כבוד בהר הזיתים שבירושלים. לאחר פטירתו, יצא לאור בשנת תשכ"ו (1967) ספרו 'חיי שלמה' - דרושים, בקובץ 'מחלב האר"ץ'. בשנת תשנ"ט (1999) יצא לאור ספרו 'עטרת שלמה', בתוך 'עלה עזרא' של חכם עזרא עטייה. הספר כולל דרושים, מאמרים שפרסם בכתב העת 'המאסף', וחידושים, שנמצאו בפנקסים מישיבות 'פורת יוסף' ו'אהל מועד'.
ראשית תורתו למד מפי רבו החכם יוסף ידיד הלוי, מחבר הספר 'ברכת יוסף', ולימים אב בית הדין ליוצאי חלב בארץ ישראל, ומפי החכם עזרא חמוי, ראש רבני חלב. ייסד עם חברו, חכם אליהו שמעא את חברת 'צדקה ומרפא'.
בשנת תרנ"ד (1894) נשא לאישה את מרת זינבול בת החכם אברהם עבאדי.
בשנת תר"ס (1900) זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בירושלים בשכונת הבוכרים. בירושלים למד את חכמת הנסתר מפי החכם המקובל אברהם עדס. בשנת תרס"ז (1907) ייסד יחד עם חברו, חכם עזרא הררי רפול את ישיבת 'אהל מועד' להסמכת רבנים אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד (1914), נאלצו לסגור את שערי הישיבה. חכם רפאל שלמה לניאדו לימד בבית המדרש 'דורש ציון' ובישיבת 'ציון' בירושלים. שימש חבר באסיפת הנבחרים ליהודי ארץ ישראל, בוועד הקהילה ליהודי ירושלים, ובוועד העדה הספרדית בירושלים.
בשנת תרפ"ג (1923) עם הקמת ישיבת 'פורת יוסף' התמנה לראש הישיבה ושימש בתפקיד זה עד לפטירתו.
חכם רפאל שלמה לניאדו נפטר, בדמי ימיו, לאחר מחלה, ביום ט"ו בשבט בשנת תרפ"ה (1925), ומנוחתו כבוד בהר הזיתים שבירושלים. לאחר פטירתו, יצא לאור בשנת תשכ"ו (1967) ספרו 'חיי שלמה' - דרושים, בקובץ 'מחלב האר"ץ'. בשנת תשנ"ט (1999) יצא לאור ספרו 'עטרת שלמה', בתוך 'עלה עזרא' של חכם עזרא עטייה. הספר כולל דרושים, מאמרים שפרסם בכתב העת 'המאסף', וחידושים, שנמצאו בפנקסים מישיבות 'פורת יוסף' ו'אהל מועד'.
מלמד מעשה בהלוויה שנתחלפה מיטת שר העיר במיטת החכם.
ומרפא' מלמד לפזר צדקתו לא לאביונים, והחזקת בו טרם שיהיו אביונים.
מלמד מפני שעבוד מלכויות, הלב נמשך למדרש ולאגדה.
מלמד שתורתו לשמה, אין שמחתו, שיהיה הוא לבדו רב וחכם.
מלמד מה יפו פעמייך, בשעה שעולים לרגל, גם בזמן גלותנו.
מלמד שבא להורות על זקן ממש, שחולקים לו כבוד יותר.
מלמד טעם קריאת רות בשבועות, פן יעלה בלבנו להרחיק הגרים.
הרשם לקבלת דף חכם בכל יום למייל