חכם אהליאב אוחנה


חכם אהליאב אוחנה

לידה: תרנ"ב, 1892
פטירה: יח שבט תרפ"ב, 1922
החכם היומי, מאגר מידע על חכמי יהדות ספרד
מקצת שבחו

חכם אהליאב אוחנה נולד לאימו, ולאביו חכם שלמה אוחנה, בשנת תרנ"ב (1892) בטבריה.

ראשית תורתו למד מפי אביו, החכם המקובל שלמה אוחנה, שעלה מהעיר דמנאת במרוקו. הוא למד בתלמוד תורה מפי רבו החכם רפאל ביבס (השני), וגדל על ברכי חכמי העיר טבריה.

בשנת תרס"ו (1906), בהיותו בן 14 שנה, נפטר אביו. בשנת תרע"ד (1914) נשא לאישה את מרת אסתר, בתו של החכם המקובל מכלוף שטרית, והחל ללמד בתלמוד תורה של חכם רפאל ביבס.

בשנת תרע"ה (1915), תוך מלחמת העולם הראשונה, בהיותו נתין צרפתי, הוטלה הגזירה שיאבד אזרחותו הצרפתית, ויקבל על עצמו נתינות עות'מאנית, ויחול עליו חובת הגיוס לצבא. חכם אהליאב אוחנה נאלץ לברוח מהעיר טבריה. אחר תלאות רבות, הצליח להגיע לחיפה, יחד עם אחיו הצעיר, חכם בצלאל אוחנה. משם הפליגו בספינה לאלכסנדריה. מאלכסנדריה חכם אהליאב אוחנה עבר לפורט סעיד, שם שימש כרב עד סיום המלחמה.

בשנת תרע"ט (1919), עם סיום השלטון העות'מאני, והחלת המנדט הבריטי בארץ ארץ ישראל, חכם אהליאב אוחנה חזר לארץ ישראל, ולאשתו, מרת אסתר, שנותרה לבדה בטבריה, כל תקופת המלחמה.

חכם אהליאב אוחנה חזר ללמד בתלמוד תורה ביבאס, ועל אף גילו הצעיר נודע בין חכמי העיר כחסיד קדוש ופרוש. הוא נלחם את מלחמתה של תורה, ומחה בפני הנציב העליון על חילול השבת בארץ ישראל.

חכם אהליאב אוחנה נפטר במבחר ימיו, ביום י"ח בשבט תרפ"ב (1922), ומנוחתו כבוד בעיר טבריה. הותיר אחריו, בתו מסעודה, בת שנה וחצי, ואשתו מעוברת. בנו, שנולד אחר פטירתו, נקרא בשמו חיים אהליאב אוחנה.

חכם אהליאב אוחנה חיבר קונטרס 'ישוב ירחמנו' על תלאות שעבר על נפשו עת ברח מהעיר טבריה. מעט מדברי תורתו, יצאו לאור בשנת תש"פ (2020) אחרי פטירתו, בספר 'אהלי שם' ביד בני משפחתו.

מדברי החכם בעניין אהבת ישראל
מלמד נפלאות מעשיו, שלעולם התורה נותנת שלמות בחלקיה
כמה גדולה מעלת המצוות, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו, והרבה לנו תורה ומצוות. ... והנה הראשונים חקרו בלא ימנע, אם התורה נותנת שלמות בכללה או בחלקיה, שיש להקשות: אם נאמר, שאינה נותנת אלא בכללה - קשה דמים הוא זה, ואיזה הוא שיוכל לקיים כל התורה כולה, ושום נברא לא יוכל להשיג השלמות, שהוא נמנע; ואם נאמר, שנותנת שלמות לחלקיה - אם כן, למה נתן הקדוש ברוך הוא לישראל תרי"ג מצוות, מאחר שבמצווה אחת או שתיים יכול האדם להשיג השלמות. ותירץ כי לעולם התורה נותנת שלמות בחלקיה, ואפילו אחת, ומה שנתן לנו תרי"ג מצוות הוא על הצד היותר טוב. כמו כן בחושים, שיהיה די לאדם עין ואוזן אחת, ומצד היותר טוב ברא שתיים, שאם יתעוור מעין אחת או יתחרש מאוזן אחת, יישאר השנייה. וכך כתוב המפרשים, הלא המה בספרתם. ולעניות דעתי מה נפלאו מעשי הבורא.
חכם אהליאב אוחנה, אהלי שם, דרשה א' - מעלת התפילין, עמ' תג, ירושלים, תש"פ (2020). מתוך 'החכם היומי'
מדברי החכם בעניין מנהגי ישראל
מלמד טרם יציאתו מעירו, בא לבקש רחמים על קברו של אביו
וילך אהליאב ואחיו 'הלוך ונסוע הנגבה', אשר היא בדרך המסילה, והגענו לבית העולם, אשר היא בית הקברות. ושאלנו מאת הורינו, אבינו ומורינו, עטרת ראשנו, כבוד מורינו ורבינו החכם רבי שלמה אוחנה, זכר צדיק לברכה, שימליץ טוב בעדינו, ויבקש רחמים עלינו, ונשוב לבתינו, אמן כן יהי רצון. ואחר-כך מהרנו לדרכנו, והגענו לקבר גדול אדונינו, וציון עירנו, והוא רבי מאיר בעל הנס, שזכותו תגן עלינו אמן כן יהיה רצון, שיהיה לנו מגן וצינה בעת צרותינו. והרופא לשבורי לב הוא ירפא מכאובינו, וימחה דמעתה מעל פנינו. וצעקנו אליו בלב אנון, שיעשה לנו הזמן חנון, ואל נתעכב בגולה, ושתגמר בעגלא ובזמן קצרה, ובזכותו נצא מאפלה לאורה. אנא ה' א-לוהינו, קבל את שאלותינו בשביל רבי מאיר בעל הנס, ושעה את רחשנו, והרם קרננו, אמן כן יהיה רצון.
חכם אהליאב אוחנה, אהלי שם, ישוב ירחמנו, עמ' שצ"ט, ירושלים, תש"פ (2020). מתוך 'החכם היומי'
מדברי החכם בעניין מורשת אבות
מלמד שמסיח דעתו בלא מחשבה וכוונה, דומה לנטיעה בלי מים
והנה התפילין ידמה כמשל לנטיעה בלי מים, והמחשבה בהם היא הבריכה של המים, שעל ידה מוציאה הנטיעה פירותיה, ובלא מים אינה עושה פירות, כך המנח תפילין בלי מחשבה, ומסיח דעתו מהם, אינו יכול לעשות על ידם הארות העליונים, שנמשכים על ידיהם. ובזוהר הקדוש אמרו שיעקב אבינו, עליו השלום, אמר לייצג את המקלות ברהטים, שעשה סוד המשכת אורות התפילין, והרהטים הם ד' ריהטי המוח, ד' בתי התפילין, ולכן אמר 'בשקתות המים' - שעל ידי המחשבה והכוונה, שלא יסיח דעתו מהם, דומה למים, המשקה והמוציא פירות.
חכם אהליאב אוחנה, אהלי שם, דרשה א' - מעלת התפילין, עמ' תו, ירושלים, תש"פ (2020). מתוך 'החכם היומי'
מדברי החכם בעניין גאולת ישראל
מלמד צער גלותו, עת נאלץ לברוח מעירו, הוא חתן בן שנתו
ואתה ה' א-לוהים, רב ומושיע, בוחן ליבות יודע, שעל זאת תצלנה כל אוזניים, ויהמה כל איש ידיו על חלציים, שחתן בן שנתו, יצא לגולה מתוך ביתו, ויעזוב הונו וכל אשר לו, ומאומה לא לקחת בידו. ויצא מעירו ומארץ מולדתו, ותלך כלתו ותשוב אל ביתה, ותרא כי אין שם בעלה, ותאמר קראנה לי מרה, ענייה סוערה, למה לי חיי צרה, הלא על אלה יבכו עש, כסיל וכימה, 'והשקיפה ממעון קודשך מן השמים', ברחם רחמתיים, ותשלם גמול לעושי רשעתיים, ותעשה לנו ניסים ונפלאות בכפל שבעתיים.
חכם אהליאב אוחנה, אהלי שם, ישוב ירחמנו, עמ' שצ"ט, ירושלים, תש"פ (2020). מתוך 'החכם היומי'
מדברי החכם בעניין לימוד התורה
מלמד שאסור לדבר בהם שיחת חולין, אף שלא בשעת התפילה והלימוד
'ואני ברוב חסדך אבוא ביתך, אשתחווה אל היכל קודשך ביראתך' - וככה יאמר: 'ואני ברוב חסדך' - רמז לאברהם איש החסד, 'קודשך' - רמז ליצחק, שנתקדש בהר המוריה, 'ביראתך' - רמז ליעקב שאמר: 'מה נורא המקום הזה'. לכן ראוי לכל אדם לעמוד שם באימה ויראה כאילו עומד לפני יתברך ממש, ואסור לדבר בהם שיחת חולין, אף שלא בשעת התפילה ולימוד. ... ודע לך אתה בן אדם הנרדם בשנתך, שפירשו רבותינו זיכרונם לברכה, שמכל דיבור ודיבור של חול במקום קדוש נברא משחית, רחמנא ליצלן, והוא כמעמיד צלם בהיכל, חס ושלום, וקל וחומר כשמדבר והוא מעוטף בציצית ותפילין, כמה עונשו גדול, ובפרט שאינו נותן לענות אמן וברוך הוא וברוך שמו, ועוון זה מעכב את ביאת משיח, ועל-ידי עניית אמן מקרב את הגאולה, כמו שכתוב בתלמוד: 'פתחו שערים ויבוא גוי צדיק, שומר אמונים'.
חכם אהליאב אוחנה, אהלי שם, דרשה א' - מעלת התפילין, עמ' ת"י, ירושלים, תש"פ (2020). מתוך 'החכם היומי'
מדברי החכם בעניין בין ישראל לעמים
מלמד אף שנדרסים בגלות, יתנו פרי חיים לכל באי עולם
בצאת יעקב מארץ ישראל, הצטער מאוד על זה כי ייהרס כל הבניין, משום זה הבטיחו ה' כי סופו לחזור ולשוב אליה, ולירש אותה. גם הבטיחו להצילו מן צרה אחרת, מעשיו אחיו, אשר מיראתו ממנו, ברח ויצא מארץ ישראל, וזה שכתוב: 'והנה אנוכי עימך', 'והיה זרעך כעפר הארץ' - רמז לו ה' כאשר יחזיקו בניך במידת הענווה והשפלות, כמו שאמר אברהם אבינו: 'ואנוכי עפר ואפר', אז יזכו לפרוץ בארבע רוחות העולם כמו שכתוב: 'וענווים ירשו ארץ'. וכמו שהעפר הכל רומסים עליו, ואחר-כך כשחוזרים לעפר ונקברים תחת הארץ, הארץ רומסת עליהם, כמו שכתוב: 'הכל היה מן העפר, והכל שב אל העפר', כן 'יהיה זרעך' - שאף שיהיו נרמסים בעפר, בסוף הזמן, ירמסו הם עליהם. וכמו שהעפר הכל דורסים עליו, ונותן חיים לכולם בהוצאת תבואה ופירות ... כמו כן אף ישראל, נדרסים הם בגלות, יתנו פרי חיים לכל באי עולם.
חכם אהליאב אוחנה, אהלי שם, דרשה א' - מעלת התפילין, עמ' ת"ח, ירושלים, תש"פ (2020). מתוך 'החכם היומי'

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: