חכם אברהם בדוש

תרצ"ט - ב' אייר תש"ן      

1 9 9 0 - 1 9 3 9      

חכם אברהם בדוש

מקצת שבחו

חכם אברהם בדוש, נולד לאמו מסעודה ולאביו חכם מימון בשנת תרצ"ט (1939), במראכש מרוקו. 
גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי העיר מראכש, ובשנת תשי"א (1951) עבר ללמוד בישיבת 'תורת אמת' בלונדון, מפי ראש הישיבה הרב משה שניידר, ומפי חתנו, הרב זיידל סמיאטיצקי, שביקשו לחזק את עולם התורה, באירופה שלאחר השואה, בתלמידים מובחרים, מבני מרוקו. במראכש, הסתייעו בחכם יצחק אלמליח בבחירת התלמידים.
בשנים תשט"ו (1955) זכה ועלה לארץ ישראל, ללמוד בישיבת 'חברון' בירושלים מפי הרב יחזקאל סרנא, היה מבאי ביתו של חכם עזרא עטיה, ראש ישיבת 'פורת יוסף', ועסק בהפצת התורה בקרב בני העולים, במסגרת 'יד לאחים'. 
בשנת תש"ך (1960) עבר לצרפת, ומשם עבר לעיר מונסי במדינת בניו-יורק. שם היה מקורב לרב יעקב קמנצקי, שהיה ראש ישיבת 'תורה ודעת' בברוקלין, ובשנת תשכ"ז (1967) עבר לעיר מונסי.
בשנת תשכ"ט (1969) ייסד את ישיבת 'חכמי ספרד' בעיר מונסי ועמד בראשה. בשנת תשל"ב (1972) שימש מנהל ומשגיח 'ישיבת עיון התלמוד' בראשות הרב אבא מרדכי ברמן.
בשנת תשל"ו (1976) עבר למקסיקו סיטי, והיה שותף בהקמת כמה מוסדות תורניים בעיר, ובפרט כולל 'ארם צובא'. הכולל הראשון במקסיקו סיטי, חכם אברהם בדוש עמד בראשו.
חכם אברהם בדוש, נפטר ביום ב' באייר תש"ן (1990), ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים. 
חיבורו 'קיצור הלכות נידה' נדפס בירושלים בשנת תשכ"א (1961). לאחר מותו, נדפס בניו-יורק בשנת תשנ"ה (1995) ספרו 'מאורות אברהם' בשני כרכים - שיחות ודרשות, ומכתבים ורשימות.
בנו, חכם שמואל בדוש, משמש ראש ישיבת 'לב אליהו' במקסיקו סיטי, ומלמד בכולל 'ארם צובא'.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד פרטי פשט מצוות 'ואהבת לרעך כמוך'.
'ואהבת לרעך כמוך' - לאהוב חברך באמת ולא בזיוף. לנהוג בו כבוד תמיד: 'כבוד חברך כמורא רבך'. לדרוש בשלומו תמיד. להשתתף בצערו. לקבל אותו בסבר פנים יפות. לדון אותו לכף זכות בכל דבר. להתנדב בגופך באיזה טרחה קטנה בשבילו. להתנדב להושיע לו במעט ממון, או שאלה קטנה אשר ישאל: 'חונן ומלווה'. לא להתגאות עליו בלבך, ולא להבזותו בלבך, אף אם הוא שפל אנשים. - זו אהבת רעים פשוטה. ויש להוסיף כהנה וכהנה מ'ואהבת לרעך כמוך'.
חכם אברהם בדוש, מאורות אברהם, מכתבים ורשימות, עמ' רפ"ה-רפ"ו. הוצאת משפחת המחבר, ניו-יורק תשנ"ה (1995). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שהאמונה היא ירושה רוחנית טבעית מדור לדור.
הנה יסוד התורה, שורש המצוות כולן הוא האמונה, להאמין בלב שלם שיש לעולם בורא מצוי יחיד, המשגיח על הכל ומושל בכל. אמונה זו, מוטבעת בנפשו של העם הישראלי הקדוש, והיא הירושה הרוחנית הטבעית, שעברה אליו בירושה מדור דור, מאבותיו הקדושים, ואין לך אדם מישראל שאין בו זיק של אמונה חבוי במכמני ליבו, ומשווהו לסגולה. יש לך מי שהזיק בוער בקרבו ומקרבו אל אביו שבשמיים קרבה יתירה, ויש שהזיק עמום בקרבו עד שכמעט ואין ממנו תוצאות מגולות. ומעטים המה אלה, שהטביעו את עצמם בבוץ הכפירה עד שכיבו את הזיק הסגולי שלהם.
חכם אברהם בדוש, מאורות אברהם, מכתבים ורשימות, עמ' ר"ג-ר"ו. הוצאת משפחת המחבר, ניו-יורק תשנ"ה (1995). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד ללחום את מלחמת החיים בדרך ישראל סבא.
המשימה המוטלת עלינו בדור הזה, היא להשיב לב בנים לאביהם שבשמיים על ידי כוח התורה, שהיא הערובה היחידה, שניתנה מאת מלכו של עולם, ללחום את מלחמת החיים, המסובכים והמעורבים בטוב ורע, אמת ושקר. ואין לנו שום דרך ושיטה כי אם דרך ישראל סבא, להפיץ לימוד התורה לאמיתו, וללכת בעקבות אבותינו ורבותינו מאורי עולם.
חכם אברהם בדוש, מאורות אברהם, מכתבים ורשימות, עמ' רי"ג. הוצאת משפחת המחבר, ניו-יורק תשנ"ה (1995). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שהשקר נפוץ במסווה של שם כגון פוליטיקה ודיפלומטיה.
עולמנו החדש קבע לעצמו מוסריות, בחוקים חדשים הפוכים ממה שלפנים, וזה עצמו מנוגד לחוק המוסר, הואיל והמוסריות איננה הסכמת עם או קביעת חוקים, היא חוקה טבעית מוטבעת בצלם הא-להי האנושי, וכשם שהטבע לא ניתן לשינוי כן חוק המוסר לא ניתן לשינוי. ...
השקר נפוץ במסווה של שם, כגון פוליטיקה, דיפלומטיה, ואין זה חוסר מוסריות כלל לטפול שקרים פוליטיים או דיפלומטיים, כי אדרבא זהו זוהר אנושי, האמת נשכחה ודוברי אמת בטלנים ייקראו. ואם אמנם הברק והיופי החיצוני מפארים את עולמנו, הרי לעומת זה הורק התוכן הפנימי מקרבו של בן האדם, ואין בידו אלא חיצוניות.
חכם אברהם בדוש, מאורות אברהם, מכתבים ורשימות, עמ' רל"ז-רל"ח. הוצאת משפחת המחבר, ניו-יורק תשנ"ה (1995). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד שאילולא היה טורח בצד אחד, לא היה זוכה ממקום אחר.
הקהילה פה צמאה לתורה ולקדושה, ומי יודע אם לא ייצא מזה דבר גדול, לחולל מהפכה במקום זה. בכלל, עניין ביאתי למקסיקו, היה בהשגחה פרטית, וכמו במסחר ושידוך ושאר עניינים, אשר האדם ישתדל ויעמול מצד אחד, וה' יתברך ממציא לו ממקום, אשר לא חלם עליו - כן היה הדבר אצלי. שהייתי בצרפת ותכננתי תכניות ועניינים. ואחרי זה, פתאום הראו לי מן השמיים, מקום זה. ובוודאי שאילולא הייתי טורח ודואג עבור צרפת, לא הייתי זוכה לבוא לפה, אשר תודה לה' בית-הספר, אשר התחלנו יש לנו שם טוב בהצלחה, וגם עניין הקמת הכולל עורר התעוררות אצל האנשים.
חכם אברהם בדוש, מאורות אברהם, מכתבים ורשימות, עמ' רי"ד-רט"ו. הוצאת משפחת המחבר, ניו-יורק תשנ"ה (1995). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שיגלה הנקודה האמתית שבו, ובזה יזכה למציאת חן.
ספר 'שערי העבודה' לרבינו יונה: 'היסוד לעבודת ה' הוא לדעת את ערך עצמו' -
תתמסר למשהו שאתה יודע לעשות טוב, תדע לך שאיך שהוא, ריבונו של עולם, יש לו עבורך משהו מיוחד לעשות בחיים, שאף אדם אחר בעולם, לא יוכל לעשותו חוץ ממך. העיקר לא להתייאש, ולא לעשות השוואות ... תביט על עצמך כמוצלח, אם בן-האדם היה מקשיב להצלפות שהוא מצליף על אישיותו בצורה בלתי פוסקת, היה רואה שאין כל פלא שהתוצאות הם חוסר ביטחון ...
תשתחרר מהציפיות והתקוות שהאנשים תולים בך. הצעד המכריע לביטחון עצמי הוא, להפסיק לרצות להיות מה שאחרים רוצים שתהיה. הכי נוח הוא להיות מה שאתה צריך להיות, והוא מה שיוצרך ריבונו של עולם רוצה ממש. וזהו העובד האמיתי, וכדברי רבינו יונה החסיד, זכרונו לברכה, ולא מה שאחרים קובעים לך להיות. זה כל כך בלתי נוח, לנסות להיות מה שזה לא אתה, עד שזה מסבך את כל אישיותך. תתחיל להקשיב לעצמך, ולהיות רק מה שאתה, ולא מה שזה לא אתה. אל תנסה לחפש דרכים למצוא חן בעיני הבריות, במקום לעשות רושם על אחרים ולהיות מה שזה לא אתה.
מוטב שתהיה אתה, ללא רושם. תגלה את הנקודה האמתית שבך כמו שהיא, ובזה תקבל מציאות חן יותר, וחמימות בחברה, הנקודה האמתית שבאדם מכריעה את הכל, הביטחון העצמי כמו האושר איננו דבר ממשי, שיכולים לתפוס אותו במיוחד, זה דבר שבא מאליו. אם יפסיק האדם להצליף על עצמו, ובמקום זה לראות את הטוב, את היופי, את הכישרון שבו, ובדרך של ענווה יגיע לביטחון עצמי. כישרונותיו של אדם הם עניין שניתן לו מן השמיים, ואיננו אחראי על כשריונות שאין בו. אמנם, הוא כן אחראי על מה שיש בו, לפתחו ולהשיג את המקסימום שיש בו, וזהו תכלית האדם בעולמו.
חכם אברהם בדוש, מאורות אברהם, מכתבים ורשימות, עמ' רנ"ד-רנ"ה. הוצאת משפחת המחבר, ניו-יורק תשנ"ה (1995). מתוך 'החכם היומי'