חכם שלמה מלול

- ז' אדר      

0 - 0      

חכם שלמה מלול

מקצת שבחו

חכם שלמה מלול נולד לאמו מזל ולאביו חכם אהרון מלול באסואירה (מוגאדור) במרוקו.
גדל על ברכי התורה והיראה, בבתי המדרשות בעירו אסואירה, מצד אמו הוא נכד לחכם חיים פינטו הגדול, ומצד אביו הוא נין לחכם כליפא מלכה. נשא לאישה את לדישייא, בתו של חכם ניסים אפרייאט אך לא זכו לזרע של קיימא. משנת תרע"ו (1916) קבע את מרכז חייו בעירו מוגאדור. כל ימיו עסק בתורה בין כותלי בתי הכנסת ובתי המדרש שבעירו מוגאדור. סמוך על שולחן חמו חכם ניסים אפרייאט, וקצבתו קבל מיד ידידו החכם ניסים אסבאג, ראש ישיבת 'עץ חיים' והגביר מאיר רוזיליו. חכם שלמה מלול אהב ללמד בספרי מוסר, ובעיקר 'ספר חסידים', 'אל דעות' וספרי מרן החיד"א. חיבה יתרה היתה לו לחכם אליהו הכהן מאיזמיר בעל ספר 'שבט מוסר'. פעמים בשנה היה עורך תענית דיבור יחד עם הציבור בבית הכנסת 'רוזיליו' במוגאדור. היה בקשרי ידידות עם חכם ברוך אסבאג, בעל ספר 'מנחה בלולה. כלל, חביבים עליו חכמי עירו, והוא מזכירם בספרו, לא אחת, ובתוכם חכם יעקב בן שבת בעל ספר 'רוח יעקב', וחכם אברהם קורייאט בעל ספר 'ברית אבות'.
ספרו 'ספר לזכר עולם' יצא לאור לראשונה, בשנת תרח"ץ (1938).
יום פטירתו אינו ידוע לנו, אנו מציינים אותו ביום ז' באדר, שכל נשמות חכמי ישראל כלולות במשה רבינו.
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שאינו יודע ללמוד הרי הוא אנוס ולימודו הפסוק שיודע.
לא יאמר אדם איני יודע ללמוד רק פסוק אחד, כי צריך ללמדו ויחזור כל הזמן, ויחשיב לו הקדוש ברוך הוא כאילו למד תורה וישלם שכרו, כי מה שיכול הרי עשה אותו, כי הראה על עצמו, שפסוק אחד שהוא יודע, הוא לומד וחוזר ולומד ומעביר איתו את הזמן, בזה הראה על עצמו שהוא רוצה רק אינו יודע. והקדוש ברוך הוא לא דן, רק את האדם שיכול לעשות מצוה ואינו רוצה כלל לעשותה, כגון אם הוא חכם ויודע ללמוד היטב והיה מעביר את הזמן לבטלה ולא היה לומד, זה דנו הקדוש ברוך הוא, ואומר לו: מהי הסיבה שלא היה לומד, והוא נשאר מבויש, אינו מוצא מה לענות, אבל אדם שאינו יודע הוא אנוס, והלימוד שלו הוא הפסוק שיודע, יהיה לומד אותו תמיד.
ספר לזכר עולם, עמ' צ"ט, נכתב במוגאדור בשנת תרח"ץ (1938), הודפס מחדש ע"י משפחת דבדה, בני-ברק, תשע"ד (2014).
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד לקרב קרוביו, לשאול עליהם תמיד.
יהיה מקרב קרוביו תמיד, ומחפש בהם ושואל עליהם תמיד, והולך אליהם ובאים אליו, ואם יכול לעזור במה שחסר להם עוזר להם, על האדם הזה אמר הפסוק: 'אז תקרא וה' יענה' - רוצה לומר: רק יתפלל להקדוש ברוך הוא ומהר עונה לו בטוב.
ספר לזכר עולם, עמ' קי"ג, נכתב במוגאדור בשנת תרח"ץ (1938), הודפס מחדש ע"י משפחת דבדה, בני-ברק, תשע"ד (2014).
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד גדולה אהבת גרים אצל הקב"ה יותר מאהבת ישראל.
גדולה ויקרה אהבת הגרים אצל הקדוש ברוך הוא, יותר מן האהבה שהוא אוהב את ישראל, ודומה הדבר הזה של הגרים, לשני אנשים אחד אוהב את המלך ואחד המלך אוהב אותו, מי הוא המובחר מבין שניהם? - באמת כי זה שאהבו המלך הוא המובחר, ומצאנו שישראל אוהבים את המלך שהוא הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא, שהוא המלך, אוהב את הגרים כמו שאמר הפסוק: 'אוהב גר לתת לו לחם ושמלה' - רצונו לומר: שהקדוש ברוך הוא אוהב הגר ונותן לו מחייתו וכסותו, לכן חובה עלינו, גם אנחנו, שנהיה אוהבים את הגרים, שאוהב ומחבב הקדוש ברוך הוא, וגם הסברא נותנת שלא נצער את הגר כי גם אנחנו היינו גרים במצרים, לכן דבר שהוא מום בנו לא נצער בו את השני.
ספר לזכר עולם, עמ' ג', נכתב במוגאדור בשנת תרח"ץ (1938), הודפס מחדש ע"י משפחת דבדה, בני-ברק, תשע"ד (2014).
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שאם יודע בחולה שאין לו כסף, צריך לדקדק בו היטב.
מצוות ביקור חולים היא אחת מן המצוות, שמקבל אדם שכר של הפירות שלה בעולם הזה והקרן נשאר לו לעולם ההוא, והעיקר של המצווה הזאת הוא שצריך לשאול על החולה: אם יודע שאותו חולה יש לו ממון להוצאות על הבית, ולשלם לרופא, והתרופות, וכדי לענג עצמו, ישאל בו רק בפיו, וישב איתו מעט, וירחיב את דעתו, ויבקש עליו רחמים.
אבל אם יודע שאין לו כסף, צריך לדקדק בו היטב, ואם יוכל הוא לעזור ולסייע לו הוא הטוב, ואם לא יכול לבדו, יראה אנשים אחרים, וידבר איתם, ויספר על צערו וייקח לו מאצלם עם מה שיכול גם הוא לתת, וייתן לו אותם בשביל לעזור לאותו חולה, והעיקר הוא יעשה הכל בכבוד ובסתר, שלא יבייש החולה ושלא יהיה לו צער, לכן צריך אדם להשתדל במצווה החשובה הזאת, וישתדל לעשותה על הדרך שלה כמו שאמרנו, והקדוש ברוך הוא לא ימנע טוב מבעליו ויוסיף לעזור לו.
ספר לזכר עולם, עמ' י"ט-כ', נכתב במוגאדור בשנת תרח"ץ (1938), הודפס מחדש ע"י משפחת דבדה, בני-ברק, תשע"ד (2014).
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד שישתדל אדם לספר איזה נס שנעשה לו.
אדם שנעשה לו איזה נס, צריך לספר אותו הנס לאנשים, כי אמרו חכמים שמי שהקדוש ברוך הוא עשה עמו נס, ושמח ומספר אותו לאנשים, נעשה לו נס אחר. לכן ישתדל אדם, שנעשה לו איזה נס, צריך לשמוח ולשבח ולפאר להקדוש ברוך הוא, ויספרו לאנשים.
ספר לזכר עולם, עמ' קכ"ד, נכתב במוגאדור בשנת תרח"ץ (1938), הודפס מחדש ע"י משפחת דבדה, בני-ברק, תשע"ד (2014).
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד להשתדל בהכנסת אורחים עד שהולכים מאצלם ברצונם.
אותם אנשים, שמכניסים אורחים לביתם, ושמחים בהם ומכינים להם חדר לישון, ומניחים לפניהם אכילה ושתייה על פי כבודם, ומקבלים אותם בסבר פנים יפות, כמו היום הראשון כמו היום האחרון, עד שהולכים מאצלם ברצונם. והמצווה הזאת צריך אדם להשתדל בה כי אמרו רבותינו, שגדולה המעלה והשכר של מצוות הכנסת אורחים לביתו, יותר מהמעלה והשכר של הקבלת פני השכינה, כמו שמצאנו באברהם אבינו, עליו השלום, בזמן שהיה חולה במילה, הלך הקדוש ברוך הוא לשאול בו, ומצאו עסוק עם האורחים, שהם המלאכים שבאו אצלו בדמות בני אדם, ושמח בהם והכניס אותם אצלו, והכין להם אוכל ושתייה, והוצרך הקדוש ברוך הוא להמתין לו. לא דיבר עמו עד שסיים עם האורחים. ומכאן למדו חכמים, עליהם השלום, ואמרו: גדול שכר הכנסת אורחים יותר משכר הקבלת פני השכינה, ועוד המצווה הזאת של הכנסת אורחים היא מצוה אחת גדולה, מן המצוות הגדולות שעליהם מקבל אדם פרותיהם בעולם הזה והקרן שלה נשארת שמורה לעולם ההוא.
ספר לזכר עולם, עמ' ס"ג, נכתב במוגאדור בשנת תרח"ץ (1938), הודפס מחדש ע"י משפחת דבדה, בני-ברק, תשע"ד (2014).
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד שיש לשתות מעט יין ועראק בסעודת הפורים.
לקרוא בו מגילת אסתר, שמבואר בה הניסים והנפלאות כולם, שנעשו עם אבותינו, ולעשות בו סעודה, ולחלק בו מעות לעניים, ולשלוח להם משלוח של מאכל כל אחד ישלח לחברו.
וצריכים לשמוח ולתת שירות ותשבחות להקדוש ברוך הוא. ובתוך הסעודה צריכים לשתות מעט יין וערק עד שנשתכר ונישן, שלא נבחין בין ארור המן לברוך מרדכי, והעיקר הוא צריך אדם לחשוב, כל מה שעושה, רק לשם שמים.
ספר לזכר עולם, עמ' קל"ה-קל"ו, נכתב במוגאדור בשנת תרח"ץ (1938), הודפס מחדש ע"י משפחת דבדה, בני-ברק, תשע"ד (2014).