חכם שלמה טולידאנו

- י"א תשרי תשנ"ז      

0 - 0      

חכם שלמה טולידאנו

מקצת שבחו

חכם שלמה טולידאנו נולד לאימו מרת מרים ולאביו חכם אברהם בשנת תרס"ד (1904) במכנאס שבמרוקו. 
ראשית תורתו בעירו מכנאס, שם למד תורה בישיבת החכם יצחק סבאג במחיצת חברו הטוב חכם שלום משאש, איתו למד בחברותא כחמש תמימות, במהלכן כתב חכם שלום משאש את ספרו 'מזרח שמ"ש', שהודפס בשנת תרצ"ג (1933).
חכם שלמה טולידאנו נשא לאשה את מרת רבקה, ביתו של רב העיר מכנאס, חכם רפאל ברוך טולידאנו. מרת רבקה, הקדישה מזמנה ללימוד התורה, וקנתה בקיאות בהלכה ובאגדה. יחדיו פתחו ביתם לחולים וגלמודים שלא היה מי שיטפל בהם, והיו דואגים לכל מחסורם הנפשי והפיזי. לימים נולדו להם שני בנים ושתי בנות. שני הבנים חכם גבריאל וחכם מיכאל, הקימו את ישיבת 'אור ברוך' בירושלים, הנקראת על שם סבם.
חכם שלמה טולידאנו היה מגיד מישרים בעירו, ואל דרשותיו נמשכו המונים. ייחודו היה בכך ששינה את סגנון הדרשות המסורתי, לסגנון מותאם לאותו הזמן, שהושפע מרוח תרבותה של צרפת.
חכם שלמה טולידאנו עבד לפרנסתו, והיה נהנה מיגיע כפיו. בתחילה השכיר את עצמו להיות עוזרו של רופא העיר, והיה מלווהו ונושא את כליו לבתיהם של החולים היהודים. במשך הזמן  התבונן ולמד ממעשיו של הרופא עד שנהייה רופא בעצמו והיה מסתובב בבתים, עוזר מרפא ומייעץ ומעודד לכל מי שנתבקש חינם אין כסף, ביום ובלילה, ללא שעות קבלת קהל כלל, עד שנקרא בפי כל 'רבי שלמה הרופא'. 
בשנת תשכ"ו (1967) חכם שלמה טולידאנו זכה ועלה לארץ ישראל והתיישב בעיר בני ברק. חכם שלמה טולידאנו פתח, יחד עם שותפו יצחק אוחנה, חנות לאביזרי נעליים. אך בהיותו כבן 65 עזב את עבודתו, והקדיש את שארית ימיו ללימוד תורה ולגמילות חסדים.  
חכם שלמה טולידאנו זכה לאריכות ימים ושנים, ונפטר בשיבה טובה ביום י"א תשרי בשנת תשנ"ז (1997). 
חכם שלמה טולידאנו חיבר ספר הלכתי על שולחן ערוך חלק 'יורה דעה', פרי לימודו בנעוריו עם חכם שלום משאש, ספר זה נותר בכתב יד. כן חיבר ספר דרשות 'יקהל שלמה' ב' חלקים, בו קיבץ וערך את דרשותיו לפי סדר פרשיות השבוע, ספר זה נדפס ע"י מכון 'בני יששכר' בשנת תשס"ד (2004).
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד לעשיר לבלתי רום לבבו כי ברוב גובהו יכלים אחרים.
ניסיון העושר הוא גדול מאד, כי הוא מעותד לכמה איסורים, ומטבעו להטות את בעליו לידי מידות רעות, ומבטלו מתלמוד תורה. וצריך שמירה רבה 'לבלתי רום לבבו מאחיו', ולא יענה עזות ולא ידכא עני בשער, ולא יהיה 'אוטם אזנו מזעקת דל' רק שמוע ישמע צעקתו, ופתוח יפתח את ידיו לו, והענק יעניקהו די מחסורו אשר יחסר לו, ורבים חללים הפיל העושר, כי לפעמים, ברוב גובהו, יכלים אחרים, ויגלה חטאתם בקהל, השם יצילנו.
חכם שלמה טולידאנו, יקהל שלמה, חלק א, פרשת בא, עמוד 183, מכון בני יששכר ירושלים תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שאם ינצו אנשים, שניהם שווים לרעה, שכל אחד מתנשא.
עניין המחלוקת הוא רע ומר עד מאוד, לגוף ולנפש, כידוע מדברי חכמינו זיכרונם לברכה בכמה מקומות, ואיני בא להזהיר אלא להזכיר, ומי יתן והיה כאשר יהיה ריב בין אנשים, אם יהיה אחד מהם ירא שמים ורודף שלום, יביא גם את השני לדרכי שלום, אלא שהבעיה היא שאם ינצו אנשים יחדיו, שניהם שווים לרעה, וכל אחד מהם מתנשא לאמור: אני הגדול ולמה אשפיל את עצמי ואשאר תחתיו, ומתוך כך המחלוקת פרה ורבה, שכן אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: המריבה דומה לזרם מים, שאם התחילו לזרום שוב אינם נעצרים.
חכם שלמה טולידאנו, יקהל שלמה, חלק א, פרשת בראשית, עמוד 27, מכון בני יששכר ירושלים תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד אף שחלקו מסיני, אל ישען על בינתו, שאי אפשר בלא יגיעה.
ידוע שכל אחד מישראל קבל חלק בתורתו בסיני, והוא גנוז בתוך תורתנו הקדושה, שהיא ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים. ולא יוכל האדם לידע היכן נתון חלקו, אם בפשט, אם ברמז, בדרש או בסוד. ואי אפשר להוציא חלק תורתו לאורה כי אם אחר היגיעה, וכמו שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה: 'לא יגעת ומצאת - אל תאמין'. ואל תישען על בינתך, שאתה מבין ומשכיל ואינך צריך לעמול, רק 'יגעת ומצאת - תאמין'.
חכם שלמה טולידאנו, יקהל שלמה, חלק א, פרשת יתרו, עמוד 208, מכון בני יששכר ירושלים תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד לשמוע מוסר יום יום כמו המטר הנוקב אבן.
ישמע מוסר אפילו מקטן ממנו, ומשלו משל לחולה, שמצא תרופתו אצל עני, וכי בשביל שהוא עני לא יתרפא ממנו?! - ודע שאם ילמד או אפילו ישמע מוסר פעם ביובל, אינו פועל בו כל מאומה, וכל שכן אם התרגל בחטא, שאין בשר המת מרגיש באזמל. אמנם כאשר יתמיד לשמוע מוסר יום יום, אז 'יערוף כמטר לקחו', כמו שהמטר נוקב את האבן. ולמקצת ימים, בעיניו יראה, הפלא ופלא, טהרת הנפש מבית ומחוץ. ובפרט אם הדברים יוצאים מהלב, הרי דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, והבא ליטהר מסייעין אותו.
חכם שלמה טולידאנו, יקהל שלמה, חלק א, פרשת אחרי מות, עמוד 329, מכון בני יששכר ירושלים תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד כיבוד הורים גם נגד עצת שכלו, שלא עשו לו שום טובה.
העבודה היותר מעולה היא לעשות גם את המצוות שמובנות בשכלנו, כאילו היו 'חוק', שאם ילך אחר שכלו - פן 'יפול הנופל ממנו', כי השכל יטעהו. למשל, מצוות כיבוד אב ואם, שהיא מצוה שכלית, לפעמים יפתהו ליבו שלא לכבדם, כגון אם הוא נתגדל על ידי אחרים, ואביו ואמו לא עשו לו שום טובה, או אם אביו עשיר ובעל נכסים ואינו רוצה לעוזרו. או יאמר: הלא הורי הם בעוכרי, שלא לימדוני דרך חיים, מלאכה או סחורה וכיוצא, ואיני חייב לכבדם ולהוקירם.
חכם שלמה טולידאנו, יקהל שלמה, חלק א, פרשת משפטים, עמוד 215, מכון בני יששכר ירושלים תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד שנתכוונו להודיענו ליזהר בהונאה ואפילו נוכרי.
חכמינו מספרים על שמואל, שקנה אצל נוכרי כד של זהב בתור כד של נחושת, ובשעה ששילם לו ארבעה זהובים כמו שביקש עבור הכד, הוסיף לו "בטעות" עוד זהוב אחד נוסף. והוא לכאורה פלא: איך שמואל האמורא הא-להי, הצדיק והישר הונה את הנוכרי? ועוד, לאיזה עניין מספרים לנו זאת, האם ללמוד ממנו להונות אחרים? אתמהא!
אלא הכוונה ממש ההיפך: שמואל ראה שיש לנוכרי כד זהב, ומבקש עבורו סכום קטן. ורצה שמואל לברר דעת הנוכרי, האם הוא טועה, או שמא כד זה גנוב הוא איתו, ורוצה למוכרו בזול ולהיפטר ממנו במהרה. ולכן הוסיף שמואל זהוב נוסף, והיה אם הנוכרי יחזיר לו את הזהוב המיותר, סימן שאדם ישר הוא ולא גזלן, ורק טועה וחושב שהוא כד של נחושת, ואז יגלה לו שמואל טעותו ויחזיר לו את הכד. אבל אם יראה בו, שעושה בעצמו כאילו לא ידע בזהוב הנוסף, אות הוא שהוא גנב וגם הכד גנוב. וזהו מה שנתכוונו חכמינו להודיענו - עד כמה יש ליזהר בדיני הונאה אפילו ביחס לנוכרי.
חכם שלמה טולידאנו, יקהל שלמה, חלק א, פרשת בהר, עמוד 369, מכון בני יששכר ירושלים תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'