חכם שלמה בכור חוצין

תר"ד - ח' תשרי תרנ"ג      

1 8 9 2 - 1 8 4 3      

חכם שלמה בכור חוצין

מקצת שבחו

חכם שלמה בכור חוצין נולד לאמו ולאביו בשנת תר"ד (1843) בבגדד שבעירק.  
תורתו למד במדרש בית זליכה מפי החכם עבדאללה סומך
הרבה לכתוב בכתבי עת העבריים הראשיים של תקופתו: 'הלבנון', 'הנגיד, 'הצפירה' ו'החבצלת'\ ובכתבי העת בערבית-יהודית 'מבשר' ו'פרח'. השתתף וייסד אגודות תרבותיות וחברתיות בבגדאד כ'חברת מקיץ נרדמים', שימש ראש הסניף הבגדאדי של 'חברת שומרי תורה', וסגן נשיא של 'חברת שומרי מצווה'. שימש מנהל 'מדרש תלמוד תורה', והיה מורה לתלמוד בבית- הספר של חברת 'כל ישראל חברים'.
בשנת תרכ"ז (1867) פתח בית-מסחר לספרים ולכתבי-יד, ובשנת תרמ"ח (1888) ייסד בית דפוס, והוציא לאור למעלה מ-70 ספרים. גולת הכותרת של מפעלו הספרותי הוא קיבוץ של כ-150 סיפורי מעשה ממסורת ישראל, חדשים גם ישנים, בשלושה כרכים: 'מעשה ניסים', 'מעשים טובים', ו'מעשים מפוארים'.
חכם שלמה בכור חוצין נפטר ביום ח' תשרי תרנ"ג (1892) ונקבר בבגדד.
בין חיבוריו: 'תלמוד קטן' - חידושים בתלמוד, אליו מצורף קובץ הנחיות מוסר לתלמידים בשם 'חנוך לנער'. חלק מאגרותיו נדפסו בספרו של לב חקק, 'איגרות הרב שלמה בכור חוצין'. 
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד סדר לימוד הנערים, ודאגתם לנערי בני ישראל העניים.
כאשר יתחיל הנער לדבר מרגילים אותו לומר פסוק: 'שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד' ופסוק: 'תורה צווה לנו' ואלפא ביתא. וכאשר יהי לו ארבע וחמש שנים מכניסים אותו אצל מלמד תינוקות ללמדו כסדר עד שידע קרוא מקרא, עם פירוש המילות בלשון ערבי שקורין שרח, ומאמרי חכמינו זיכרונם לברכה הכתובים בספר 'חוק לישראל', ואז מתחילים ללמדו כתיבה שלנו שקוראים משקי. ונמצא פה קרוב למספר ארבעים מלמדי תינוקות שמלמדים בשכר.
וזה מכמה שנים הקים פה זה האיש ... בית המדרש גדול ורחב ידיים ונקרא בשם 'מדרש תלמוד תורה' עבור נערי בני ישראל העניים והאביונים, שאין ידם משגת לפרוע שכר המלמד, ונמצא כעת בבית המדרש הנזכר כשלושים מלמדים, וכאלף ושני מאות נערים שוקדים על דלתותיו ... וארוחתם ארוחת תמיד נתנה להם דבר יום ביומו, וכל הוצאות המדרש הנזכר מבית זה האיש הנזכר בעזר וסיוע.
חכם שלמה בכור חוצין, לב חקק, איגרות הרב שלמה בכור חוצין, עמ' 78-77, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשס"ה (2005) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד מנהג הישמעאלים למול בניהם קטנים בבית הכנסת.
הנני בא בשער בת רבים להודיע להקוראים הנכבדים, שכאן נמצא פה בגדאד, איש אחד שיש לו שדיים כאשה ונוטף חלב משדיו. והוצרכתי להודיע זאת לסתום פיות המתלוצצים והמלעיגים על מאמר חכמינו זיכרונם לברכה במסכת שבת דף נ"ג ע"ב: 'מעשה באחד שמתה אשתו, והניחה בן לינוק, ולא היה לו שכר מניקה ליתן, ונפתחו לו דדין כשני דדי אשה, והניק את בנו'.
גם לא אמנע מלהודיע להקוראים הנכבדים דבר חדש, אשר היה לעולמים פה בגדאד, והוא שיש מנהג אצל הישמעאלים, שכל מי שלא יתקיימו לו זרע, אזי הוא נודר נדר לה', ומקבל על עצמו שכל הבנים אשר יולדו לו מכאן ולהבא, יכניס אותם בברית המילה כשהם קטנים כדרך היהודים בבית הכנסת ע"י מוהל ישראל. והנה בימים האלו נימולו י"ב בנים קטנים, מילדי גדולי הישמעאלים בבית הכנסת, בשמחה ובשירים ובתוף ובכינור, וחילקו כמה מתנות וצדקים להשמשים ולהעניים. והישמעאלים האלה, המה מחייבים את כת הרעפארמער מבני עמנו, אשר חומלים וחסים על בניהם, מלמול אותם כשהם קטנים, וה' יתברך יחזירם למוטב ללכת בדרכי התורה והמצוות לטוב להם ולזרעם אחריהם.
חכם שלמה בכור חוצין, לב חקק, איגרות הרב שלמה בכור חוצין, עמ' 184-183, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשס"ה (2005) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שיתפרנסו מיגיע כפם, ולא יצטרכו לידי מתנת בשר ודם.
בני אהובי, לאחר אשר תרגילו לקרות בספר תורת א-להים מפורש ושום שכל, ותשכילו בתלמוד לדעת מה ה' שואל מעמכם, ואיך להתנהג עפ"י התורה והמצווה, אזי תבחרו לכם אומנות נקיה וקלה למען תתפרנסו מיגיע כפיכם, ומפרי עבודתכם תשבעו לחם, בכבוד ולא בביזוי. ולא תצטרכו לידי מתנות בשר ודם, שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה. רק הישמרו לכם ושמרתם נפשכם מאד לבלתי עזוב את תורת ה' התמימה המחכימה פתי. ומדי יום יום קבעו לכם שיעור בש"ס או בשולחן ערוך ובספרי מידות ומוסר. והנה מה טוב חלקיכם ומה יפה גורלכם אם תלמדו אומנות יד ומלאכת מחשבת, ובררו לכם מלאכה הנצרכת לכל אדם בכל מקום בכל עת וזמן.
חכם שלמה בכור חוצין, תלמוד קטן, חנוך לנער, שער ג', (עמודים לא ממוספרים), דפוס אליהו בן אמוזג, ליוורנו, תרל"ז (1877) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד תקנתם שלא לחתן אשכנזי, רק לאחר חקירה מחשש עגון.
וכבר הוגד לך ושמעת שהאיש המעגן אברהם ליב באראסאק הוא נמצא עתה בבבל, ופרק איסור לקיחת שתי נשים. והרב של גאלץ והרב של קושטא שלחו מכתבים לחכמי בבל, לכוף את המעגן הנזכר, לגרש את אשתו כדת. וכבר הוגד שהמעגן הנזכר מאן לדברי החכמים, ולא חפץ לגרשה ברצון טוב, ויענה אותם עזות, ולעת עתה חפץ ה' בידם הצליח וכפו את המעגן הנזכר עד שאמר: 'רוצה אני', וכתב גט כדת. ובשביל העניין הזה עשו החכמים, ה' ישמרם ויחייהם, הסכמה, והכריזו בכל בתי כנסיות: שלא ליתן אשה לשום אשכנזי הבא לדור כאן כי אם אחר החקירה והדרישה.
חכם שלמה בכור חוצין, לב חקק, איגרות הרב שלמה בכור חוצין, עמ' 89, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשס"ה (2005) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד כמה סובלת האם, שאין גבול לצערה באהבתה את ילדיה.
הן כאשר נוצרתם סבלה אתכם תשעה ירחים ברחמה בשמחה ובטוב לבב. וכשמלאו ימיה ללדת אתכם אזי צירים וחבלים אחזור, צירי יולדה שהמה קשים ומרים עד מאוד. וכמעט אשר היה כפשע בינה לבין המוות. וכאשר המליטה אתכם ויצאתם חוצה על פני האדמה לאור באור החיים. לא שקטה ממשאכם, ולא נחה מרוגזכם ומעוצבכם, ומן העבודה הקשה אשר עבדה בכם. ולא זה אלא שעלה עליה עול כבד קשה מנשוא, והשיגוה ימי עוני, לשבת כלואה ועצורה בבית, לשאת אתכם בחיקה למען תינקו, ושבעתם משד תנחומיה, והתענגתם מזיו כבודה. וידיה לא אסורות מלנופף אתכם בעריסה. ורגליה לא לנחושתיים הוגשו מלטייל בכם בחצר, ארוכות וקצרות, להשקיט זעפכם ולהפיג צערכם. גם בלילה לא שכב לבה, ומעולם לא טעמה טעם שינה, והגם אם היא ישנה אבל לבה ער, כי דואגת עליכם פן תקיצו משנתכם. וכשהיא שומעת קול צעקתכם אז היא ננערת משנתה כפתע פתאום ונרתעת לאחוריה. ומתחלת לזמר ולצפצף לכם וכיונה תהגה לכם. ואין קצה וגבול להצער הגדול אשר סבלה ונשאה בדומיה ובהשקט, רוח בלילי החורף בתוקף הצינה והקרירות. אשר כל אנשי הבית שוכבים על מיטתם וסרוחים על עריסותם ומכוסים בשמיכה בכסוי עב ולא אחד בהם שיוכל להוציא את אחד מאבריו חוצה עבור הצינה. והיא קמה ממיטתה בזריזות נפלאה ובחשק נמרץ לישן אתכם על ברכיה או להשכיבכם בעריסה ולהניף אתכם תנופה למען ינוח לכם ובעת גמלה אתכם גם אז לא יצאה לחופשי מעבודתכם. כי היתה תמיד משגחת עליכם בשבעה עיניים להאכילכם מאכל טוב ויפה אשר יונעם לחככם. גם היתה הולכת תמיד אחרי רגליכם לשמור צעדכם מלהילכד בפח יקוש ולבלתי יאונה לכם כל דבר רע ואף אמנם שהביאה לכם אומנת, עם כל זה לא מלאה לבה לפרוק עולכם מעל צווארה באהבתה אתכם.
חכם שלמה בכור חוצין, תלמוד קטן, חנוך לנער, שער א', (עמודים לא ממוספרים), דפוס אליהו בן אמוזג, ליוורנו, תרל"ז (1877) מתוך 'החכם היומי'