חכם אברהם הכהן

- כ"ד ניסן תשנ"ד      

1 9 9 4 - 0      

חכם אברהם הכהן

מקצת שבחו

חכם אברהם הכהן נולד לאמו מרת רבקה בת חנינא ולאביו חכם יעקב הכהן בעיר גפסה  שבתוניסיה.
חכם אברהם הכהן שימש כרבה של עיר הנמל הגדולה צפאקס. 
חכם אברהם הכהן עלה לארץ ישראל, התיישב בירושלים, ושימש כרבה של שכונת תלפיות.
חכם אברהם כהן היה אדם צנוע מאד, התגורר בדירת חדר וחצי והקדיש עצמו לקהילתו וללימוד תורה. לחכם
אברהם כהן וזוגתו
נולדו שלושה ילדים, שני בנים ובת.
חכם אברהם הכהן נאסף לבית עולמו ביום כ"ד ניסן תשנ"ד (1994).
חכם אברהם הכהן חיבר את הספרים: 'מלל לאברהם', 'ויוסף אברהם'; קונטרס 'נצור לבך'.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שהמכניס לביתו רק יראי שמיים חסר ביראת שמיים.
על בעל הבית להסתכל בעין יפה על כל אורח, להכניסו לביתו, ואפילו שהוא לא שלם ביראת שמים ויש לו פגמים. נראה ההבדל שבין אברהם אבינו, עליו השלום, ללוט: כשבאו האורחים לאברהם אבינו עליו השלום, באו בדמות אנשים, ואילו בלוט, באו אליו בדמותם האמתית שהם מלאכים כמו שכתוב בתורה: 'ויבואו שני המלאכים סדומה'.
והסיבה לזה כי אברהם אבינו, עליו השלום, לא מקפיד מי הוא האורח, ואת הכל מקבל בזרועות אהבה. ואולם לוט שהיה חסר הרבה ביראת שמים, אם לא ראה מלאכים ממש, לא היה מכניסם ומכבדם! ואם יש בני אדם כאלה שאינם מקבלים לארח רק קדוש עליון, הרי אלו בחינת לוט.
חכם אברהם הכהן, מלל לאברהם, עמ' לה , הוצ' הספרייה הספרדית ירושלים, תש"ן (1990) . מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שהרבה זכו לכתר תורה, אף שהתורה לא נחלת אבותם.
'והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך' - אף שאביך תלמיד חכם גדול, אל תסמוך על זה לבטל מלימודך, רק התקן עצמך בידיעה רבה ללמוד כי התורה איננה ירושה, שעוברת מאליה מאב לבן.
כן להפך: אם האב עם הארץ, אל תתייאש ותאמר מי אנוכי שאלמד תורה כי אבי הוא עם הארץ גמור, רק התקן עצמך ללמוד תורה, שגם כן התורה איננה ירושה מאב לבן.
ומצאנו אברהם אבינו עליו השלום בא מתרח, וחזקיה מאחז, ועוד הרבה שזכו לכתר תורה, אף שהתורה לא היתה להם נחלת אבות.
חכם אברהם הכהן, מלל לאברהם, עמ' קמ, הוצ' הספרייה הספרדית ירושלים, תש''ן (1990). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מיישב הקושי שאם נתרצו בשמחה למה כפה עליהם הר כגיגית.
הפסוק אמר: 'ויתייצבו בתחתית ההר', ואמרו חכמינו זיכרונם לברכה: 'שכפה עליהם ההר כגיגית'. - לכאורה קשה: הרי כבר נתרצו באחדות ושמחה ואמרו: 'נעשה ונשמע'? - והמליצה בזה שבכוונה עשה ה' ככה, שתהיה קבלת התורה באונס, ובאנוסה כתוב: 'לא יוכל לשלחה כל ימיו' אפילו היא בעלת מום, וכן גם הקדוש ברוך הוא לא יעזוב אותנו לעולם, אפילו אנו בעלי מומים ולא הגונים.
חכם אברהם הכהן, מלל לאברהם, עמ' קמא, הוצ' הספרייה הספרדית ירושלים, תש"ן (1990) . מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד קושי מזונות מקבל הצדקה בשל טענת היצר במוח הנותן.
'קשים מזונותיו של האדם כקריעת ים סוף' - שאדם אל ידקדק להסתכל על האורחים ומקבלי צדקה הצריכים לו, שיזון אותם בזכוכית מגדלת לראות את פגמיהם, עונותיהם וחסרונותיהם, וממילא ימנע מלהנות אותם - כי זוהי ממש טענת היצר הרע הישנה.
שכבר טען בקריעת ים סוף על ישראל, ואמר: שלא כדאים והגונים הם, שגם עובדי עבודה זרה היו, וטען מה אלו אף אלו! וזהו: 'קשים מזונותיו של אדם' - כשהוא מצפה לאחרים, שעל-פי רוב תבצבץ במוחו של הנותן, אותה טענה של 'קריעת ים סוף'.
חכם אברהם הכהן, מלל לאברהם, עמ' לה , הוצ' הספרייה הספרדית ירושלים, תש''ן (1990) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד שאף בשלום תהיה אהבה ואחדות בין השונאים.
'כשניתנה תורה, נתקבצו אומות העולם אצל בלעם ואמרו: שמא מבול בא לעולם? - ה' למבול ישב. אמר להם: ה' עז לעמו יתן. ויאמרו כולם: ה' יברך את עמו בשלום'. -
יובן, על פי דברי ישעיה הנביא, שהבטיח כי לעתיד לבוא: 'וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ' - ולכאורה מה כל תוחלתנו לזה לקיום נבואה זו? - הרי כבר היה חזון כזה בתיבת נח, שהיו כל החיות והבהמות יחד בשלום? וכי כל כך טוב היה אז?!
אלא העניין הוא שבתיבת נח אין כל פלא שיהיה שלום ואחדות, שהרי כולם היו בסכנה גדולה, ובשעת סכנה וחירום, גם השונאים משתתפים יחד, אבל חזונו של ישעיה היה שאפילו בשעת שלום ורווחה, יהיו אהבה ואחדות בין השונאים.
והנה כשקבלו ישראל התורה כתוב: 'ויחן שם ישראל' כאיש אחד, וכשראו אומות העולם אחדות כזו אפילו בין הערב רב וישראל, חששו שמא מבול בא לעולם, והמצב מסוכן! השיב להם בלעם: ה' עז לעמו יתן - אחדות כזו היא אמתית, והתורה היא שאיחדה אותם, והוסיפו ה' יברך את עמו בשלום. השלום הזה של ברכה, ולא של שעת חירום.
חכם אברהם הכהן, מלל לאברהם, עמ' קסה, , הוצ' הספרייה הספרדית ירושלים, תש''ן (1990) . מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד רגש בני הארץ השבים אליה, כרגש בן לאמו שלא הכירה.
'ורב שלום בניך, אל תקרי בניך אלא בוניך' - נוכל להמליץ גם על בניין וישוב המולדת, ארצנו הקדושה היקרה והחמודה, אליה נמשכים ונוהרים כל אוהביה, ובעיניים מלאות דמעות חדוה, שבים אליה להתרפק בין זרועותיה הרכות והענוגות, המלאות אור ועליזות, ששון ושמחה, עוז ובטחון.
רק בין זרועותיה תערב שנתם, בחיים יקרים בטחוניים קדושים וטהורים, שאין ערך להם, חיי רגש בן לאמו, שלא הכירה מימיו, אכן אמת נכון הדבר, 'אל תקרי בניך', רק לאלה הנחלצים בעז-רוח, להיות בוניך, בוני חומותיך, ומחזיקי יסודותיך.
חכם אברהם הכהן, מלל לאברהם, עמ' רכא, הוצ' הספרייה הספרדית ירושלים, תש''ן (1990). מתוך 'החכם היומי'