מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם דוד כהן, נולד לאמו מרת ורדה בת חכם לאלו כהן ולאביו חכם כמימס כהן בהדיג'ת, השכונה הקטנה, בג'רבה.
ראשית תורתו למד מפי חכם דידו הכהן מחבר ספר 'עת דודים', ומפי חכם יוסף ברבי, מחבר הספר 'בן פורת יוסף'.
חכם דוד כהן נהנה מיגיע כפיו וקבע עתים לתורה. בצעירותו, חיבר כמה מאמרים על התלמוד והפוסקים, שהודפסו בכתבי עת בג'רבה. באותה עת התפרסמו בג'רבה 15 כתבי עת יהודיים בעברית בעלי אופי תורני וציוני.
בשנת תש"ז (1947) חכם דוד כהן זכה ועלה לארץ ישראל. גם בארץ התפרנס מיגיע כפיו, והיה שוקד על תלמודו. הוא החזיק את מפתחות בית הכנסת, והגיע ראשון לתפילה. את חידושיו פרסם בכתב העת 'אור תורה'.
חכם דוד כהן נפטר ביום י"א באדר א' תשנ"א (1991). 
ספרו 'אהבת דוד' - ביאורים וחידושים, יצא לאור, אחרי מותו, בהשתדלות בניו, בירושלים, בשנת תשנ"ב (1992).

לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שלומד תורה הרבה את עודף זכויותיו יתן לטובת הכלל.
'והיה כעץ שתול על פלגי מים' - כשיש מים בשפע, יש בעץ חמצן בשפע, ואנו נהנים מן העודף. וכך הצדיק אם 'ובתורתו יהגה יומם ולילה' - כלומר, אם יש עודף של זכויות אז מובטח 'אשר פריו יתן בעתו' - את זכויותיו ייתן לטובת הכלל. וגם 'בעתו' - לפעמים הוא משלם בתקופת חייו, ומסתלק לפני זמנו, כדי לכפר על הדור, וכדברי חכמינו זיכרונם לברכה. 'ועלהו לא יבול' - הצדיק שייך לאותו סוג של עצים ירוקי-עד, שאינם נובלים, ותמיד נמצא בפעולה להגדיל תורה ולהאדירה. ויש להתאים לזה את דברי חכמינו זיכרונם לברכה בפרקי אבות: 'אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך' - כלומר לא הכל בשבילך, אלא לטובת הכלל, 'כי לכך נוצרת' - לקיים את העולם. וכן מה שאמרו: 'המזכה את הרבים, זכות הרבים תלוי בו' - יש להבין כאזהרה כלפי הצדיק המזכה את הרבים, שיתמיד במעשיו הטובים, כי הכלל חי על זכותו.
אהבת דוד, עמו' רפד-רפה, הוצאת משפחת כהן, ירושלים, תשנ"ב (1992).
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד שלא לבזות ולהכות הקטנים כי לב הבנים תלוי בלב האבות.
'והשיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם' - לכאורה, היה לו לומר בתחילה 'לב בנים על אבות', כי הם חייבים בכבוד אב ואם, ואחר כך יאמר: 'לב אבות על בניהם'.
אלא שדבר ידוע, שהבנים הבועטים בהוריהם הוא בדרך כלל באשמתם של ההורים, כי לא נתנו להם חנוך מתאים, ולא התנהגו אתם בסובלנות כשהיו קטנים, ועל דבר קטן מבזים ומכים אותם, ומזה מצטברת טינה בלבם, ובבוא היום מתפרצים נגדם. כי הילד, אף על פי שהוא ילד, רוצה שיתחשבו בידיעותיו, והוא גם מבקש הסבר לכל דבר ולא יסבול נזיפות וגערות, ללא הסבר וללא הצדקה. והורים רבים אינם מבינים את זאת, והתוצאה רעה מאוד. ועל זה אמר כי בעתיד: 'והשיב לב אבות על בנים' - בהתחלה, ואז ממילא 'ולב בנים על אבותם', כי לב הבנים תלוי בלב האבות.
אהבת דוד, עמו' רפד, הוצאת משפחת כהן, ירושלים, תשנ"ב (1992).
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד להשתדל שכולם יהיו זכאים לעמוד לגורלם הטוב.
'ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין' -
מתפרש לפי דבריהם: 'אין בן דוד בא, אלא בדור שכולו זכאי או בדור שכולו חייב'. וזהו דברי המלאך אליו: 'ואתה' - ועמך, אתה מתפלל בעדם. 'לך לקץ' - תשתדל שכולם יהיו זכאים, ואז אתה תלך בזכותך לקץ, ולא שהוא יבוא אליך כשהם חייבים. ואומר: 'ותעמוד לגורלך' - כלומר תעמוד לגורלך הטוב בזכותך, 'לקץ הימין' - תבחר בקץ שהוא לצד ימין, היצר הטוב הנמצא בצד ימין.
אהבת דוד, עמו' שסד, הוצאת משפחת כהן, ירושלים, תשנ"ב (1992).
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שבחייו יכול לקחת הכל, להוריש רכושו למוסדות צדקה.
'כי לא במותו יקח הכל, לא ירד אחריו כבודו' - משמע דווקא במותו לא ייקח הכל, אבל בחייו יוכל לקחת הכל. וזה ייתכן, כשיוריש כל רכושו למוסדות צדקה למיניהם, ואז גם כבודו ירד אחריו.
אהבת דוד, עמו' רצח, הוצאת משפחת כהן, ירושלים, תשנ"ב (1992).
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד שרואה הרע ברעו הרי הוא כמוהו, שנגוע באותה מידה רעה.
'ואהבת לרעך כמוך' - שמעתי על שחוקר פסיכולוג אחד, חקר ומצא, שהאדם לפי טבעו, שונא חברו שיש לו אותו הטבע והאופי הרע שלו. לדוגמא, אם פלוני אומר לך על אלמוני שהוא גאוותן או קמצן וכיוצא בזה, אם תעקוב אחרי אותו פלוני, תראה שהוא עצמו נגוע באותה מידה רעה של חברו. והוא לא חידש כלום כי כבר רבותינו הקדמונים אמרו: 'כל הפוסל - במומו פוסל', ולכן פה התורה אומרת, שנדמה לך שהם רעים, הרי הוא 'כמוך', וקודם תתקן את עצמך. ובזה מתיישב גם סיום הפסוק: 'אני ה'' - שמשמעותה בוחן לבות וכליות, רצוני לומר, שה' בוחן לבות, וידוע שיש לך אותו הטבע של רעך, ולא תוכל להסתיר את חולשת האופי שלך, ולהעמיד פנים על ידי הטלת דופי בחברך, באותה מידה.
אהבת דוד, עמו' קח-קט, הוצאת משפחת כהן, ירושלים, תשנ"ב (1992).
בין ישראל לעמים
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד כי באמת הגויים חוזרים בתשובה באחרית הימים.
'כי כל העמים ילכו איש בשם א-לוהיו, ואנחנו נלך בשם ה' א-לוהינו לעולם ועד' - מה שלא אמר גם לגבי כל העמים: 'לעולם ועד' - כי באמת הגויים חוזרים בתשובה באחרית הימים, כמו שכתוב: 'והלכו גויים רבים, ואמרו לכו ונעלה אל הר ה'.' ואם כן, לא לעולם ועד, ילכו בשם אלוהיהם.
אהבת דוד, עמו' רעה-רעו, הוצאת משפחת כהן, ירושלים, תשנ"ב (1992).
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד שקודם מתבסס כלכלית, ואחר כך מקים משפחה.
'ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה, ברוך פרי בטנך וגו'. - אדם, בעל שכל, שואף תחילה להתבסס מבחינה כלכלית, ואחר כך מקים משפחה. וכך התורה אומרת: 'ברוך אתה בעיר' - כפי פירוש רש"י: ברכה בסחורה, 'וברוך אתה בשדה' - ופירש רש"י: ברכה בזריעה ובנביטה, ולאחריו אומרת: 'ברוך פרי בטנך' - היינו גידול משפחה. ובד בבד עם גידול המשפחה והתרחבותה, גדל ומתרחב גם מקור הפרנסה כברכת ה', ועל כן מסיים 'ופרי אדמתך ופרי בהמתך'.
אהבת דוד, עמו' קסח, הוצאת משפחת כהן, ירושלים, תשנ"ב (1992).
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד שרודף צדק לעצמו דווקא, גורם לפירוד, ומונע ירושת הארץ.
'צדק צדק תרדוף, למען תחיה וירשת את הארץ' - יתכן מה שאמר פעמיים: 'צדק צדק' - להדגיש שכשם שאתה מבקש צדק לך מאחרים, כך אתה באותה מידה, תרדוף אחרי הצדק, המגיע ממך לאחרים.
ואולי גם זה פירוש הפסוק: 'ואהבת לרעך כמוך' - דהיינו: שהצדק שאתה אוהב לעצמך, תאהב שיהיה גם לרעך, ועל זה סיים: 'למען תחיה וירשת את הארץ' - כי זה האוהב והרודף צדק לעצמו דווקא, יוכל אומנם לחיות בשקט, אבל על ידי זה יגרום לפירוד בעם, אם כל אחד יעשה כמותו, ואז לא נוכל לרשת את הארץ, כי אי אפשר להשיג זה אלא באחדות העם. אבל כשנרדוף הצדק מכל צדדיו, נחיה ונירש את הארץ.
אהבת דוד, עמו' קנט, הוצאת משפחת כהן, ירושלים, תשנ"ב (1992).