חכם ישראל קושטא


החכם היומי על לוח השנה:
< תשרי ה'תש"פ אוקטובר 2019 >
אבגדהוש
  ב/1ג/2ד/3ה/4ו/5
ז/6ח/7ט/8י/9יא/10יב/11יג/12
יד/13טו/14טז/15יז/16יח/17יט/18כ/19
כא/20כב/21כג/22כד/23כה/24כו/25כז/26
כח/27כט/28ל/29א/30ב/31  

מקצת שבחו

חכם ישראל קושטא נולד לאביו עמנואל ולאימו רגינה סופינו, בשנת תק"פ (1819) בעיר ליוורנו, בדוכסות טוסקנה. 
היה מתלמידי החכם אברהם ברוך פיפרנו, אב בית דין, מוציא לאור, ומחנך, שהנחיל לתלמידיו את אהבת השירה והשפה העברית. חכם ישראל קושטא גדל בתורה וביראה, ורכש השכלה רחבה וידיעת שפות.
בשנת תקצ"ז (1837) הוציא לאור פירוש לספר תהילים. בשנת תר"א (1841) הוציא לאור פירוש לשלוש מהמגילות.
בשנת תר"ד (1844) נשא לאישה את מרת מריאה אדלס, ונולדו להם שלוש בנות ובן. כשלושה חודשים לאחר הולדת בנם עמנואל, אשתו נפטרה, כנראה מרעלת הריון. לאחר פטירתה, נשא אישה נוספת, ונולדו להם שתי בנות.
מכיוון שהיה מחנך בבית ספר, הוציא לאור, בשנת תר"ד, (1844) ספר לימוד דקדוק עברי , בהמשך הוציא לאור עוד שני ספרי דקדוק. הוא השתתף בהוצאת מיליון עברי-איטלקי, ושימש נציגה של 'אליאנס: כל ישראל חברים' בליוורנו.
בשנת תרי"א (1851) הוציא לאור לקט מעובד של סיפורים חינוכיים בשם 'מקווה ישראל'. בשנת תרי"ג (1853) הוציא לאור את ספר שיריו ישיר ישראל'. באותה שנה הוציא לאור ספר מוסר ומשלי שועלים בשם 'מוסר אב'. בשנת תרי"ד (1854) הוציא לאור סידור ומחזור תפילה מתורגמים לאיטלקית.
בשנת תרכ"ד (1864), לאחר פטירת רבו, החליפו כחבר בית הדין יחד עם החכם אליהו בן אמוזג והחכם אברהם טולוסא. יחדיו שימשו רבנים ראשיים. יחד עם חברו, חכם אליהו בן אמוזג, עמד בראש בית המדרש לרבנים בליוורנו. בין תלמידיו הרבים נמנים החכם שמואל יונה בן דוד קולומבו, החכם יעקב אליהו רקח, והחכם אלפרדו טואף.
בשנת תרכ"ד (1864) רכש את בית הדפוס של משה יהושע טוביאנה, והוציא לאור ספרים רבים של חכמי ישראל. בשנת תרכ"ו (1866) הוציא לאור הגדה לפסח וספר תהילים מתורגמים לאיטלקית. בשנת תר"ם (1880) הוציא לאור לקט מספרות המזרח בשם 'ערבים בתוכה'. בשנת תר"ן (1890) הוציא לאור ספר שיריו בשם 'כי נער ישראל'.
חכם ישראל קושטא נפטר בשנת תרנ"ז (1897), ונטמן בליוורנו. יום פטירתו אינו ידוע לנו, אנו מציינים אותו ביום ז' באייר, יום בו חתם על ההקדמה לספרו 'כי נער ישראל'.


subscribe
subscribe