חכם משה דוד גאון


החכם היומי על לוח השנה:
< אדר ב' ה'תשפ"ד March 2024 >
אבגדהוש
     כא/1כב/2
כג/3כד/4כה/5כו/6כז/7כח/8כט/9
ל/10א/11ב/12ג/13ד/14ה/15ו/16
ז/17ח/18ט/19י/20יא/21יב/22יג/23
יד/24טו/25טז/26יז/27יח/28יט/29כ/30
כא/31      
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד שנבדלו בשפתם ותלבושתם לא נחשבו יהודים.
גמר הפירוד של האשכנזים היה כשעלה בידם להשיג פסק בשנת תרכ"ד (1864), מהמלומד הישמעאלי שייך אסעד, שגם הם בני אברהם יצחק ויעקב, ומותר לכל מוסלמי נאמן לאכול משחיטתם, על יסוד זה השיגו רישיון לפתוח בית מקולין מיוחד לבדם. מאז הפרישו עצמם כעדה מיוחדת שעליה לדאוג לכל צרכיה ומחסוריה, וגם הם נפרדו לשתי קהילות, ביניהן - פרושים וחסידים ...
מימים קדומים נהגו המוסלמים לאכול בשר משחיטת היהודים, אך בתור שכאלה חשבו רק את הספרדים, בעוד שהאשכנזים, שנבדלו בשפתם, תלבושתם ומנהגיהם מיתר תושבי הארץ, נחשבו בעיניהם כבני אמונה אחרת, בשם "שכנאז", ומשחיטתם לא אכלו. וכל זמן שלא היו לאשכנזים קונים לבשר הטריפה, אי אפשר היה להם לפתוח אטליז לבדם, ומכיוון שמכס הבשר היה ההכנסה העיקרית של העדה, לא הסכים החכם באשי להפרדת האשכנזים מהארגון הכללי.
חכם משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, כרך א', "ירושלים בדורות האחרונים", עמוד 123. הוצאת ועד עדת הספרדים, ירושלים תשמ"ב (1982). מתוך 'החכם היומי'
הצהרת נגישות