חכם יונה נבון


החכם היומי על לוח השנה:
< תשרי ה'תשע"ט ספטמבר 2018 >
אבגדהוש
      כא/1
כב/2כג/3כד/4כה/5כו/6כז/7כח/8
כט/9א/10ב/11ג/12ד/13ה/14ו/15
ז/16ח/17ט/18י/19יא/20יב/21יג/22
יד/23טו/24טז/25יז/26יח/27יט/28כ/29
כא/30      

מקצת שבחו

חכם יונה נבון נולד לאביו חכם חנון נבון ולאימו בשנת תע"ג (1713) בירושלים.
בשנת תפ"ב (1722), כשהיה בן תשע, נפטר אביו. ראשית תורתו למד מפי חכם ישראל מאיר מזרחי במדרש 'בית יעקב פירירה'. בשנת תק"ב (1742) ייסד ה'אור החיים', חכם חיים בן עטר את ישיבת 'כנסת ישראל' בירושלים, וחכם יונה נבון החל ללמד בישיבה. משנפטר חכם חיים בן עטר בשנת תק"ג (1743) עמד חכם יונה נבון בראש הישיבה. בין תלמידיו המובהקים נמנים מרן החיד"א, והראשון לציון חכם יום טוב אלגאזי. הוא שימש גם ראש ישיבת 'גדולת מרדכי' על שם הנדיב מרדכי טאלוק, שמנתה מספר מצומצם של בחורים, יחד עם גיסו של חכם יצחק זרחיה אזולאי, אביו של מרן החיד"א. בשנת תק"ד (1744) הוקמה ישיבת 'יפאר ענווים', בראשות הראשון לציון, החכם חיים אברהם רפאל בן אשר, והוא נמנה עם חכמי הישיבה. בשנת תק"ו (1746) יצא כשליח דרבנן לעיר טורקיה, ובשנת תק"ח (1748) הוציא לאור את חלק א' של ספרו 'נחפה בכסף' בעיר קושטא. עם חזרתו, מונה לדיין בבית דינו של הראשון לציון, חכם יצחק הכהן רפפורט, והוא חתום על מספר תקנות בירושלים כמו מלבושי הנשים, ובשנת תקי"ד (1754) איסור המשחק בקלפים.
חכם יונה נבון נפטר ביום ט"ז שבט בשנת תק"כ (1760), בגיל ארבעים ושבע ונקבר בירושלים. 
ספרו 'גט מקושר' יצא לאור בליוורנו, לאחר מותו, בשנת תכ"ב (1762) ע"י בנו החכם אפרים נבון, ותלמידו מרן החיד"א. חלק ב' של ספרו 'נחפה בכסף' יצא לאור בקושטא, לאחר מותו, בשנת תר"ג (1843). ספרו 'באור הלכות פסח' ועוד דרושים וליקוטים, עדיין עומדים בכתב ידו.


subscribe
subscribe