חכם מרדכי בן ג'ו


החכם היומי על לוח השנה:
< תמוז ה'תשע"ח יוני 2018 >
אבגדהוש
     יח/1יט/2
כ/3כא/4כב/5כג/6כד/7כה/8כו/9
כז/10כח/11כט/12ל/13א/14ב/15ג/16
ד/17ה/18ו/19ז/20ח/21ט/22י/23
יא/24יב/25יג/26יד/27טו/28טז/29יז/30

מקצת שבחו

חכם מרדכי בן ג'ו נולד לאימו ולאביו חכם יוסף בן ג'ו בשנת תקפ"ז (1827) בטנג'יר, שבצפון מרוקו.
ראשית תורתו למד מפי סבו, חכם משה בן ג'ו בעירו טנג'יר. גדל בתורה ונתעלה ועמד בראש ישיבה קטנה. 
בשנת תקצ"ד (1864), מרת סול חגואל (ללה סוליקה), מבנות יהודי טנג'יר, הוצאה להורג בשל דבקותה בדת היהודית, כמי שמסרה נפשה על קידוש ה', הפכה לסמל נערץ על יהודים ומוסלמים כאחד.
בשנת תרט"ו (1855) פרצה מגפת כולרה, שהפילה חללים רבים, בתוכם גם סבו ואביו של חכם מרדכי בן ג'ו. מאחר והחכם המקובל יצחק בן וואליד, סירב לקבל על עצמו את משרת הרבנות, חכם מרדכי בן ג'ו נרתם למשימה, ובאותה שנה החל לשמש כראש אבות בתי הדין ורבה של טנג'יר.
בשנת תרי"ט (1859) פרצה מלחמת ספרד-מרוקו, במהלכה נהרגו כ-400 מיהודי טנג'יר, ורבים נמלטו ממנה. לאחר כיבוש העיר ע"י ספרד, בשנת תר"כ (1860), זכו היהודים לרווחה, וגם לאחר יציאת הספרדים, בשנת תרכ"ב (1862), הובטחו זכויות היהודים בעיר, שבאותה עת, מנו כעשרת אלפים נפש, כשליש מתושבי העיר.
חכם מרדכי בן ג'ו הנהיג את קהילתו, בתקופה של תמורות. בשנת תרכ"ב (1862) הוקם בית הספר הראשון של 'כל ישראל חברים' בטנג'יר. חכם מרדכי בן ג'ו היה שותף להקמת בית הספר, ופעל להרחבת שעות לימודי הקודש בבית הספר, לצד הלימודים הכלליים. בשנת תרכ"ג (1863) אירח את סר משה מונטיפיורי, בעת ביקורו בטנג'יר. 
בשנת תרע"ב (1912) עם חזרת השלטון הספרדי, מצב היהודים השתפר עוד יותר, וההגבלות שהוטלו עליהם בוטלו. על מנת לחזק את הערבות ההדדית בקהילה, חכם מרדכי בן ג'ו ייסד את אגודת 'תורה וחיים', ודאג לפרנסת כלל עניי העיר. הוא הקים את ועד הקהילה, ועמד בראשו. לצד תשובותיו בהלכה, חיבר פיוטים ובקשות
חכם מרדכי בן ג'ו, נפטר לבית עולמו ביום כ"ו טבת, תרע"ז (1917) ומנוחתו כבוד בטנג'יר.
ספרו 'שו"ת רבי מרדכי בן ג'ו' יצא לאור, בהשתדלות רבה רק בשנת תשע"ח (2018) ע"י מכון מלכי רבנן באשדוד.


subscribe
subscribe