'ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה' - והנה ידוע בנשיקת הצדיק, מתעורר על האדם, אם הוא אינו צדיק גמור אז מחייה אותו באותו נשיקה ומעוררהו משינת תרדמתו, ועל זה בקשה כביכול לאמור: 'ישקני מנשיקות פיהו', 'ואשר איננו טהור' - והוא טמא מחלאת העוונות, אז הצדיק ההוא מברר ממנו ניצוצות הקודש, ואז לא יעצור בו כוח לעמוד. ועל זה אמר: 'ותשק להן' - ובנשיקות זאת, כל אחד בוכה על חסרונה: ערפה בכתה על בירור ניצוצות הקדושה ממנה, ורות בכייתה היתה לעורר הנפש היפה שבה, בבכייתה לשוב לדת ישראל וליהדותם.