'לעתיד לבוא מביא הקדוש ברוך הוא כל האיברים, ואינו מנחם תחילה אלא הלב, שנאמר: 'ודברת על לבה'. - בזמן הזה אם ישמח הלב, אינה שמחה נצחית וקיימת, אלא שמחה לפי שעה, ואחריה אנחה, אבל לעתיד לבוא תהיה השמחה נצחית, שאין אחריה אנחה. ולב האמיתי הוא הר ציון כמו שהלב עומד באמצע על האיברים, כך הר ציון עומד באמצע כל העולם, והר ציון הוא נוף הנבחר מכל הנופים שכתוב: 'יפה נוף משוש כל הארץ, הר ציון קרית מלך רב' - מלכו של עולם ותחילת הנחמה התחיל בציון שכתוב: 'כי נחם ה' ציון', והאיברים הם ישראל בניה, שכתוב: 'כי חלה גם ילדה ציון את בניה, ושמחת עולם על ראשם, ששון ושמחה ישיגו, ונסו יגון ואנחה'.