'יהי לבי תמים בחוקיך למען לא אבוש' - אמר הרב אלגאזי על רבי עקיבא שנכנס בשלום ויצא בשלום, שרצה לומר: שכל מי שרוצה לפרש שום פסוק או מאמר כדי שיומתק הפירוש, מקשה בו קושיות הנופלות בו, ואחר כך יתרץ העניין על נכון. וזה דווקא בדברים הפשטיים. אכן, בסתרי תורה סכנה עצומה להתחיל הפירוש בקושיות, כי עד שלא יצא התירוץ מפי הרב, נתעצמה הקושיה בלב התלמיד, ויבוא לידי כפירה, חס ושלום. ולכן 'רבי עקיבא נכנס בשלום' - רוצה לומר: כשבא לפרש הדבר על פי הסוד, לא התחיל בשום קושיה, אלא 'נכנס בשלום' ועל ידי כך 'יצא בשלום'. וזה אומרו: 'יהי לבי תמים' - פתי: שגימטרייה תמים הוא פתי, 'בחוקיך' - שהם דברים הנעלמים, שאין בהם טעם, 'למען לא אבוש', חס ושלום, שאם, חס ושלום, אשאר ואחקור בדבר, שמא, חס ושלום, אבוא לידי בושה. לכן 'יהי לבי תמים'.