חכם מימון עבו


החכם היומי על לוח השנה:
< אדר ב' ה'תשפ"ד March 2024 >
אבגדהוש
     כא/1כב/2
כג/3כד/4כה/5כו/6כז/7כח/8כט/9
ל/10א/11ב/12ג/13ד/14ה/15ו/16
ז/17ח/18ט/19י/20יא/21יב/22יג/23
יד/24טו/25טז/26יז/27יח/28יט/29כ/30
כא/31      
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד להקדים מבעוד יום להזמין העניים לאכל על שולחנו.
וטוב עין יקדים מבעוד יום אחר עניים מרודים, להביאם אל ביתו, והיו באוכלי שלחנו כדי שימצא את ידיו לאמור בליל התקדש חג: 'כל דכפין ייתי ויכול', כי אם לא יזמינם מבעוד יום, איך ימצא ידיו ורגליו לאמור על שולחנו: 'כל דכפין', וביתו סוגרת ומסוגרת אין יוצא ואין בא. העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים ...
ועניים מרודים יביא בית בפיוטים ודברי ניחומים, כי הוא עיקר הצדקה. כי אם ינהג בעיצבון, וברוח גבוה עמהם, הכך הוא מקלקל חיים בחסד?! ומי ביקש זאת מידו, רמוס האומללים ו'לערוץ אנוש מן הארץ', אשר על כן יאמר נא ישראל: 'כל דכפין וכו', 'השתא הכא עבדי לשנה הבאה בארץ ישראל', לדבר על לב העניים האומללים, קרואיו אשר זה עני קרא, והעני כסתה כלימת פניו, ולכן תשיב אמריו: קול לו קול אליו - 'השתא הוא עבדי וכו' - כלומר לא תבוש ולא תכלם כי השנה הזאת כאן אתה אורח 'ומהולל מאוד', ולשנה הבאה אתה תהיה בביתך בארץ ישראל.
חכם מימון עבו, ספר מטה ראובן על ניסן והגדה של פסח, דף יא עמ' ב, דפוס אליהו בן אמוזג וחבריו, ליוורנו, תר"ל (1870). מתוך 'החכם היומי'
הצהרת נגישות