חכם משה מימון


החכם היומי על לוח השנה:
< ניסן ה'תשפ"ד April 2024 >
אבגדהוש
 כב/1כג/2כד/3כה/4כו/5כז/6
כח/7כט/8א/9ב/10ג/11ד/12ה/13
ו/14ז/15ח/16ט/17י/18יא/19יב/20
יג/21יד/22טו/23טז/24יז/25יח/26יט/27
כ/28כא/29כב/30    
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד להתיר לשיר התקווה בימי בין המצרים, שעיקרו לשם נחמה.
שאלה: הייתי באסיפת עם אחת בימי בין המיצרים, ורצו לשיר בסוף שירת התקווה כרגיל, ונשאלתי מרב אחד שהיה אתנו האם מותר זה בין המצרים?
תשובה: ... ואם כן בעניין הנידון, נראה בעיני לומר שהשיר של התקווה הוא שיר של נחמה, ואינו שיר של פיוט וזמר, עם שהוא מעורר שמחה בלבב, כל עיקרו לא בא אלא לשם נחמה וזה מוכח מלשון התחלת השיר הזה 'עוד לא אבדה תקוותנו', ואם כן אין איסור להגיד דברי נחמה לדעת מרן זיכרונו לברכה רק ביום ט' באב עצמו. אבל בימי בין המצרים מותר לומר דברי נחמה שבסוף הקינות וכיוצא, ואם כן השיר הזה של התקווה מותר לאומרו בימי בין המצרים, ואינו שיר מוזיקלי ופיוט של שמחה, אלא הכנסת האמונה בליבות העם שבוא תבוא הגאולה השלמה, לפי רוח התורה בבניין בית המקדש והגואל צדק משיח צדקנו, אמן.
חכם משה מימון , הלכה למשה, עמ' ל"ז, דפוס סלומון, ירושלים, תשי"ח (1958) מתוך 'החכם היומי'
הצהרת נגישות