חכם משה בארקי


החכם היומי על לוח השנה:
< אדר ב' ה'תשפ"ד March 2024 >
אבגדהוש
     כא/1כב/2
כג/3כד/4כה/5כו/6כז/7כח/8כט/9
ל/10א/11ב/12ג/13ד/14ה/15ו/16
ז/17ח/18ט/19י/20יא/21יב/22יג/23
יד/24טו/25טז/26יז/27יח/28יט/29כ/30
כא/31      
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שלא יאחדו הקופות, להיות כיס אחד, שכל אחד בשלו.
על ענין הנדרים והנדבות הנהוגות מימי קדם לארצות הקדושות, יבנו ויכוננו במהרה בימינו, מאת אחינו בני ישראל היושבים בחוץ לארץ, ה' עליהם יחיו, אמן. אשר פירשו שיחותיהם ומעידים על המנהג, כי כל אחת ואחת מארבע הארצות הקדושות זכתה בשלה, כי עיר הקודש ירושלים, תיבנה ותיכונן, זכתה בקופות שלה, ואין לשלוש ארצות חלק בהם, ועיר הקודש חברון חלקה קופת אבות העולם, ועיר הקודש צפת נחלתה קופת התנא רבי שמעון בר יוחאי, זכותו יגן עלינו אמן, וחמד זו טבריה, בנס היא עומדת, רבי מאיר בעל הנס, זכותו יגן עלינו אמן, ואין להם שום זכות על זה. ...
והודיעו שנפשם בחלה בכל מין תערובת שיהיה, שהוא אסור, ואחרי שכן הוא לא נשאר לנו מקום לדון בבית המדרש ולבוא בפסקים ובכתבים ובסעיפי וענפי ואמירי דינים השייכים לדבר הזה, אם כשר הדבר לחבר את האהל להיות אחד, כל ארבע ארצות הקדושות כיס אחד לכולם כדעת חכמי ורבני עיר הקודש ירושלים, תיבנה ותיכונן, כמו שהאריכו בקונטרס שהדפיסו. ...
כי ידענו שהטבע יעשה את שלו, להחזיק כל אחד בדעתו, ובפיו ימלא ויאמר: כי אמת תורתו. ושכנגדו החלוק עליו יסתירנו בסתירתו, הדוחה ידחה בכל שכן ויראה פנים לדחייתו, ואין לדבר סוף, בשגם יתרבה המחלוקת, ואין טוב יוצא וכו', והטוב בעיני א-להים ואדם לראות מראשית דבר אחריתו, ומי יבוא להכניס עצמו באתר זיקוקין די נורא, רבנים גדולים, אלה מפה ואלה מפה, כל אחד מכרזת תורתו. וגם שדיני נפשות שינו כאן: אלפי אלפים עניים, עיניהם תלויות בזה להחיות נפשו ונפשות אנשי ביתו, אשר בעבור כל זה שומה היתה בליבנו שלא להיטפל בזה עסק אולי, חס ושלום, נחטיא השערה, וה' הוא היודע כי חפצנו ומאוויינו ורצוננו ותשוקתנו להחזיק ישוב ארץ ישראל בכלל.
אך אחרי ראות קושט אמרי אמת, אשר כתבו וחתמו העיירות הנזכרות ויחידי עירנו, יגן עליה א-להים, שפירשו האמת מה שהוא - כי כל אחד זכה בשלו, ושדעתם בנדריהם ונידבותם שלא להחליף את של זה בזה ושלא לערבב הקופות, כי דעתם במה שנודרים ונודבים הוא לשלוח הנידר לקופות ירושלים תיבנה ותיכונן – לעיר הקודש ירושלם תיבנה ותיכונן דווקא, והנידר והנידב לאבות העולם - לעיר הקודש חברון, והנידר לשם התנא רבי שמעון בר יוחאי - הוא לעיר הקודש צפת, תיבנה ותיכונן, והנידר והנידב לשם התנא רבי מאיר בעל הנס - הוא לעיר הקודש טבריה תיבנה ותיכונן דווקא, שכן נהגו מאבותיהם ושכן דעתם וקבלתם, וגם ציוו לבניהם אחריהם שכן יעשו, אם כן זה הדבר עצמו היא גזירה דאורייתא לבלתי קחת מכסף הקדשים. ... וה' יתן הטוב לכל אחינו שבגולה, וירבו בנדבה לכל ערי הקודש, ולא ישנו בנדריהם ונידבותם לחלקם ממקום למקום כי כל אחד זכה בשלו.
חכם משה בארקי , מזכרת משה, סימן יז, עמ' קלב-קלד, הוצאת יעקב בצלאל חרר, בני ברק, תשס"ג (2003) מתוך 'החכם היומי'
הצהרת נגישות