חכם דוד עידאן


החכם היומי על לוח השנה:
< אב ה'תשע"ז אוגוסט 2017 >
אבגדהוש
  ט/1י/2יא/3יב/4יג/5
יד/6טו/7טז/8יז/9יח/10יט/11כ/12
כא/13כב/14כג/15כד/16כה/17כו/18כז/19
כח/20כט/21ל/22א/23ב/24ג/25ד/26
ה/27ו/28ז/29ח/30ט/31  

מקצת שבחו

חכם דוד עידאן נולד לאמו ולאביו המקובל חכם משה עידאן בשנת תרל"ג (1873) בג'רבה, שבתוניס.
הוא היה תלמידו של חכם יוסף ברבי, והרחיב תורתו גם מפי חכם כלפון משה הכהן וחכם מרדכי אמייס הכהן. כבר בגיל 17 שימש בתור עוזר לרבו חכם יוסף ברבי, בלימוד תלמידים בבית הכנסת 'רבי חזקיה פרץ'. 
בשנת תרנ"א (1891), בגיל 18, מת עליו אביו, והוא נשא, בקושי רב, בעול פרנסת אמו ואחיו, מה שמנע ממנו ללמוד כראוי בבית המדרש. לימים, ה' הצליח בידו, והוא אף הצליח לרכוש בתים ושדות. 
חכם דוד עידאן נשא לאישה את מרת מזל טוב, בתו של חכם חיים ביתאן, נכדתו של ראש אבות בתי הדין של ג'רבה, חכם ניסים ביתאן, ונולדו להם בנים ובנות. 
חכם דוד עידאן היה דורש ברבים והמונים היו באים לשמוע דבריו. הוא היה מוהל מומחה, וזכה להכניס אלפי ילדים בבריתו של אברהם אבינו. וכל מעשיו בעדינות ובענווה, לשם שמיים ושלא על-מנת לקבל פרס.
בשנת תרע"ב (1912) חכם דוד עידאן הקים את בית הדפוס העברי הראשון בג'רבה, לו קרא 'הדפוס הציוני'. בית הדפוס הפך אבן שואבת להדפסת ספרים מכל רחבי צפון אפריקה. ובשנת תרע"ט (1919) הקים את החברה הציונית 'עטרת ציון' עם כמה מחבריו הרבנים. 
חכם דוד עידאן, שימש, במשך כחמש עשרה שנה, כנשיא קהילת ג'רבה, והיה המקשר בין הקהילות והשלטונות. הוא מוזכר בספרי ראש אבות בתי הדין של ג'רבה, חכם משה זקן מאזוז, והוא חתום על תקנה והסכמה בשו"ת 'שואל ונשאל' חלק ב' של חכם כלפון משה הכהן. במשך עשרות שנים שימש תוקע וחזן בראש השנה וביום כיפור בבית הכנסת הגדול בג'רבה, וכן היה תוקע כל יום שישי לפני כניסת שבת כמנהג ג'רבה. 
בסוף ימיו ביקש לעלות לארץ, אך נדחתה בקשתו לעלייה על ידי רופא משרד הבריאות. בשנת תשט"ו (1955) חכם דוד עידאן נפטר בתוניס בליל ראש חודש כסליו, ואשתו נפטרה יום אחריו. 
חכם דוד עידאן חיבר את הספר 'שבחי צדיקים' הכולל מעשיות בערבית על רבני ג'רבה ותוניס, וספר 'משכיל לדוד', שני חלקים של דרושים ומוסר. לאחר פטירתו הוציאו בניו ספר זיכרון למנוחתו בשם 'מזכרת נצח'.


subscribe
subscribe